פתח דבר

עמוד:12

משמעות . " יי בעולמנו המעלה את "האובייקטיביות המדעית" לדרגת " קדושה , " מהווים דבריו אלה של מ . פולני ( Polanyi ) משב רורו רענן . אץ זה אפוא ספר של אמיתות מוחלטות בחינת "כזה ראה וקדש . " יש בו הזמנה לשיקול דעת סלקטיבי , לחשיבה ביקורתית , לבחינת הדברים באספלקריה של נסיון חיים ושל מערכת ערכים אישיים . יש בו הזמנה לדו שיח מתמשך - כל אחד עם עצמו , עם חניכיו ועם הרעיונות הבאים בו לידי ביטוי . אני תופס את החינוך כתהליך של צמיחה לתלמיד ולמוריו , לחניך ולמחנכיו , לילד ולהוריו . לצמיחה זו אופי אישי וחברתי , אינטלקטואלי ורגשי , ערכי והתנהגותי . מוקד החינוך איננו בכמות הידע הנרכש ולא ב"תוצר" אחר כלשהו , אלא בבני אדם השותפים לתהליך . בעולם המודרני , שבו הטכנולוגיה תופסת מקום יותר ויותר מרכזי , עלינו לרתום את החינוך למאבק על עליונות רוח האדם , על שליטת האדם על המכונה . מרבים לשאול , אם החינוך בא לקדם את הפרט לכדי מלוא צמיחתו האישית או לכדי מירב האחריות החברתית . שאלה זו , כמוה כאותה שאלה אבסורדית " את מי אתה אוהב יותר , ילד , את אבא או את אמא . " ? רק השילוב בין שתי המגמות , בכוחו לקדם הן את הפרט והן את החברה . אישיות אגוצנטרית המתעלמת מכל אשר מעבר לצרכיה האישיים היא בגדר עיוות , כמוה כמערכת חברתית המתכחשת לפיתוח מלוא האוטונומיה של חבריה . בדפי ספר זה , אתמודד עם האתגרים הללו הלכה למעשה . מי יתן שהדברים יעוררו הד ויתרמו להיות בתי הספר שלנו הומניים יותר , רלבנטיים יותר , יעילים יותר - ואהובים יותר . פרק 1 מתמקד ב"חינוך ההומניסטי , " מיסודם של מסלוא , רוג'רס וקומבס - במקורותיו ובעקרונותיו . ההשקפות הללו , המלהיבות באופטימיות שלהן , מהוות בסיס ערכי ורעיוני לכל אשר יבוא בפרקים הבאים . פרק 2 הוא בגדר ניתוח ביקורתי של השקפות הומניסטיות מהיבטים פסיכולוגיים , חברתיים וחינוכיים כאחת . התמקדות היתר על "העצמי" עלולה להפר את האיזון העדין בין פרט לחברה , בין חופש למחויבות , בין "אם אין אני לי , מי לי " ? לבין "וכשאני לעצמי , מה אנין . " בפרק 3 נעשה ניסיון לגשר בין אחריות אישית וחברתית . בעזרת תורותיהם של ויקטור פראנקל ופאולו פריירה , נשקלים הן ההכרח והן הבעייתיות של שילוב כזה במעשה החינוכי . * Polanyi M . The Study of Man ; University of Chicago ; 1958 .

ספרית פועלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר