|
|
עמוד:10
ניכר במציאות חייו של המאזין לה כהלכה , ואין האזנה כהלכה בלא מענה דרד פירוש . ואולם טמונה כאן סכנה של הבנה שרירותית סובייקטיבית , אשר , כפי שמלמד משל החלום , לא רק תחטיא את המטרה , אלא תחטא לתוכן הגדול . לפיכך חובה להידרש למחקר הפילולוגי והפילוסופי , ככל האפשר בריבוי מגמותיו . מן המיותר להדגיש , שקצרה ידי מלהקיף את החקר הענף על אפלטון — אפילו של עשרות השנים האחרונות ; ספק אם שנות חייו של אדם תספקנה לכך . אך ניסיתי לעגן פירוש זה מנקודת ראות החינוך לפחות במקצתו , כמידת יכולתי . חייב אני תודה מיוהדת למפעלו של יוסף ג . ליבס : תרגומם של כל כתבי אפלטון \ והלא כל תרגום הוא בגדר פירוש . המובאות הרבות שבספר מובאות רובן ככולן כלשון אותו התרגום . נעזרתי הרבה בשלושה מהקרים מקיפים , שראו אור מאז שנות הארבעים : של ; ך 7 / יגך בשלושת כרכי ה'פידיאה' שלו , של ו . ק . ס , גתרי ( W . K . c . Guthrie ) בכרכים השלישי , הרביעי והחמישי של תולדות הפילוסופיה היוונית שלו , ובשלושת כרכי ספרו של פאול פרידלנדר . רבות למדתי מעיונה המעמיק של פטיטה האזרחי המנוחה , בייחוד על הגותו המאוחרת של אפלטון — וממחקרים רבים אחרים ; המעוניין ימצא את רשימתם בנספח הביבליוגרפי וב"הערות" שבסוף הספר . הריליבנטיות לבעיות חינוך של רוב הנושאים הנידונים נראית לעין : תורת המידות ותורת המדינה , לוגוס וארוס , היחס אל המסורת המיתית הדתית ומקומה של היצירה האמנותית . נושאים אחרים כה מרכזיים למשנת אפלטון , שהתעלמות מהם היתה גורמת להבנה לקויה של הראשונים , בראש וראשונה תורת האידיאות , אך גם התורה על היורדות הנפש ומיתוס ההוויה של אפלטון המאוחר . ואולם היבטים שלמים של הגות אפלטון או שלא נכללו כלל בחיבורנו — בהם תחומי הלוגיקה , הלינגוויסטיקה , המתימטיקה והתיאורים על טבע היקום וחוקיו — או שנגענו בהם רק במידה שלפי הנראה לנו הם מיוחסים לעניין החינוך — כגון סוגיות אפיסטימולוגיות , אונטולוגיות , קוסמולוגיות , משפטיות ואחרות . לפיכך אין כאן נסיון של הרצאה שיטתית על הפילוסופיה של אפלטון ; ולא רק בשל הצמצום המתחייב מאופיו של הספר . "אין להבין את משנת אפלטון בבחינת םיםטימה , כדוקטרינה של מערכת סגורה , " אומר ור ? ר יגך . » II , 198 . * Werner Jaeger , Paideia , The Ideals of Greek Culture , Oxford 1957 ,
|
|