|
|
עמוד:4
ובחלק אחר מצטמצם לכלל חבל חד תכונתי , שהתכונה המגדירה היא ההרריות , על כל המשתמע ממנה . באופן דומה הוגדרו בשעתו חבלים אחרים בארץ ישראל : עמק בית שאן על ידי ניר עצמו ' , עמק חולה על ידי יהודה קרמון ועמק כינרות על ידי יהושע בן אריה . כולם ניסו למעשה לבטא את ייחודיות האזור המוגדר לא רק על פי מאפייניו הפיסיים , אלא בעיקר על פי המייחד אותו מנקודת המבט של הפעילות האנושית הכרוכה ביחסי ארם-סובב שבו . את עמק בית שאן ייחדו על כן לא רק בשל תכונותיו הטופוגרפיות והאקלימיות , אלא דווקא בשל שפע המים הנובעים בסביבתו והמעניקים לאדם אפשרות להפכו לנווה מדבר — וכל ההיסטוריה של עמק בית שאן נעה בהתאם לדרך שבה מתמודד האדם עם המצע הפיסי : נכנע לו וחי בספר מדבר , או מרסן אותו ומקיים נווה מדבר . כך ניתן לבחון כאופן מאוזן כל אזור ואזור ולעמוד על ה'אישיות' הייחודית שלו . תיחומו של עמק יזרעאל לכאורה , קלה המלאכה של המבקש לתחום את עמק יזרעאל , שכן מאפייניו הפיסיים ברורים ויוצרים קווי הפרדה חדים בינו ובין החבלים הגובלים בו . לפי גישת 'החבל הטבעי' בעל הגבולות הטבעיים ( פיסיים , ( הרי ש'העמק הוא העמק' מעצם הגדרתו ; כלומר , כל האזור המישורי עמקי אשר חוצה את שדרת ההר של ארץ ישראל ומפריד בין הגליל ובין הרי שומרון , ואשר מאפייניו הם מישוריות , קרקע סחף , שפע מים ואקלים מעברי הדרגתי ( ממערב למזרח ) מים תיכוני לחצי מדברי . מבט על חטוף על מפת ארץ ישראל אכן מוליד את המתכונן למסקנה זו , אך ככל שיקטן קנה המידה וככל שנבקש לדייק בהעברת קווי התיחום הללו — ניתקל בקשיים , הן מבחינה פיסית והן מבחינת הפעילות האנושית . במערבו הולך העמק ומתקצר , עד כדי מעבר צר של הקישון בין גבעות טכעון ובין מורדות הכרמל , באזור קרית חרושת-תל קשיש . קו המגע כין קרקעות הסחף וכין גבעות טכעון הגירניות ניתן לציון כמאפיין פיסי בולט של התחום המערבי , והוא הולך ומתעקל צפונה לכיוון קיבוץ אלונים . כאן מתחיל הקו להיות פחות ופחות ברור , שכן העמק חודר צפונה במעין מפרצים של קרקעות סחף וטופוגרפיה מישורית , ומדרונות גבעות אלונים-שפרעם אינם תלולים וברורים כל כך . נוצר נוף מעכר טבעי , מתון והדרגתי מן העמק כלפי צפון , בכל האזור שבין אלונים ובין תל שימרון . קו התיחום בקטע זה איננו קו טבעי , פיסי ומוגדר , כי אם נוף מתחלף של בקעות וגבעות רכות ומתונות , המאפשרות נגישות טובה לכל כיוון ומידת קירבה גבוהה של פעילות אנושית . מתל שימרון מזרחה חודר העמק במעין אצבע מוארכת , שרוחבה כקילומטר , לבין שלוחת תמרת ושלוחת יפעת ; ולמן אזור שריד מזרחה נעשה קו המגע בין עמק מדרון והרי נצרת חד וברור יותר , והוא נמשך כעין חומת הרים הסוגרת על העמק מצפון עד הר תבור . בקטע זה הולך ולובש העמק צורה של עמק מישנה רחב ממדים , הקרוי בקעת כסולות , שנהוג לראות את תיחומו על ידי נחל תבור , למרגלות הר תבור . כאן שב ופונה קו המגע עם המדרונות התלולים של גבעת המורה ושלוחותיה דרומה , עד עפולה , ושוב כלפי דרום מזרח , עד
|
|