|
|
עמוד:8
התכונות הפיסיות העיקריות הן : המיבנה , המיסלע והקרקע , דגם הניקוז והמים . מבנהו של העמק יחיד ומיוחד בהיותו קו נוף החוצה את הכיוון הכללי של רצועות האורך המבניות של ארץ ישראל : מישור החוף-שדרת ההר והבקע . זהו האזור היחיד שבו חוצה קו מיבנה את רצועות האורך הללו , ויוצר פער כה נרחב בין חלקיהן שמצפון ומדרום . קו מיבנה זה נוצר למעשה על ידי התלכדות של מספר תנועות שבירה : קווי שבר והעתקים שהיו ניצבים לבקע הגדול של הירדן , נמתחו מערבה ויצרו את מתלולי הגלבוע ועמק חרוד ; בנוסף , נמשכו תנועות קימוט ושבירה קדומות שהפרידו את הגליל מן השומרון ויצרו את עמקי כסולות ויזרעאל , אשר שקעו במהירות יחסית אל מתחת לכתפי הקמרים והמבנים שמצפון ומדרום להם . אל קווי השבר וההעתק נלוו פעולות סחיפה והסרה , אשר הרחיבו את הפער שהלך , העמיק והתרחב , עד כי יצר את המעבר היחידי בארץ ישראל ממזרח למערב שאינו צריך להתגבר על מכשולים טופוגרפיים . שולי העמק מורכבים אם כן מיחידות פיזיוגרפיות בעלות מיבנה ומיסלע שונים זה מזה , אך העמק עצמו הלך וכוסה במשקעי סחף בעובי של 100 מ' ויותר , עד כי הוא עצמו היה ליחידה פיזיוגרפית הומוגנית מבחינת המיבנה והמיסלע . התהליכים הגיאולוגיים והמורפולוגיים של שולי העמק השפיעו אפוא על אופיו : מעבריו השונים התנקזה אליו רשת יובלים וסעיפים , שהתלכדו לנחל מרכזי אחד , הזורם ממזרח למערב , הוא הקישון . למעט קטע צר וקצר בחלקו המזרחי של העמק , אותו מנקז נחל חרוד מזרחה , אל עמק השבר , הרי שכל יתר שלוחות העמק ומדרונותיו מתנקזים אל הקישון . בקעת ג'נין וחבל תענך מתנקזים מדרום , וכלל היובלים העוברים בהם מתלכדים לכדי נחל אחד הפורץ קמר גיאולוגי סמוי בציר עפולה-מגידו , עליו סלול כביש הסרגל . רכס זה איננו קו פרשת מים , כי אם מיבנה גיאולוגי קמרי , היוצר כעין הפרדה בין אזור תענך ובין אזור אגם ברוך , ועל כן נאלצו הנחלים להתאחד כדי לפרוץ להם בו מעבר . בהמשך אוסף הקישון את כל הנחלים המגיעים מצפון וממזרח , והם המאפשרים לו את יצירת מיפער המים שליד קריית חרושת . שם פורץ לו הקישון נתיב זרימה לעמק זבולון ולים התיכון . ככלל , הדגם המרחבי הסעיפי של אפיקי הקישון יוצר תנאי ניקוז טובים בחלקים המזרחיים , הגבוהים והמדרוניים יותר , אך התנאים האלה הולכים ונעשים גרועים ככל שחותר הנחל מערבה . זו הסיבה , שהזנחת פתחי הניקוז ותעלות הניקוז יצרה שטחי הצפה וביצות בעיקר בחלק המערבי , בין רכסי היוגב ורמת ישי . בנוסף לכמות המים הגדולה יחסית שאוסף הקישון בדרכו , מצויים בעמק ובשוליו שפע מעיינות מים מסוגים שונים , אשר העניקו לאדם מקדמת דנא אפשרויות התיישבות של קבע . בקו המגע עם האזורים הגובלים כעמק בוקעים מעיינות גדולים ויציבים , כגון מעיין חרוד בעמק המזרחי , עיינות מגידו והזורע-יקנעם , ושורת מעיינות למרגלות הרי נצרת ורכס טבעון . שפע המים הנובעים וכמויות הנגר העילי נוצלו בעבר ומנוצלים בהווה , הן על ידי שאיבה והעברת מים והן על ידי איגום עונתי וקבוע להסגרת ההשקיה כאזור . שפע יחסי זה הכתיב , משכבר הימים , את הצורך לרסן את המים — לנקז את מהלכם ולכוונם לעוצמות הנכונות בכל עונות השנה . לכלל המאפיינים הפיסיים הללו היתה השפעה על גורלו של העמק , בהציעם תנאים מסוימים , שכל דור ודור ניצלם על פי מיטב כשרונו או יכולתו . הנה כי כן , מידת פעולתו
|
|