|
|
עמוד:6
בכיוון דרום מוגבל עמק יזרעאל בבירור על ידי מתלול הגלבוע לכל אורכו , מבית אלפא עד מעיין חרוד . וכאן מתעקל קו המדרון דרומה מעבר לשלוחת יזרעאל ויוצר תופעה דומה לזו של בקעת כסולות בצפון : הקו אינו נמשך ישירות , כי אם נוצרת מעין שלוחה מוארכת של העמק כלפי מזרח — בקעת ג'נין , זו נתחמת על ידי גבעות שומרון הצפוניות ועל ידי מדרונות הגלבוע , ורוחבה מגיע לכ 6-5 ק"מ ואף יותר . מג'נין מערבה הולך קו המגע בין עמק וגבעות גירניות לאורך גבעות שומרון , עד אזור מגידו-פיתחת נחל עירון ( ואדי עארה , ( ומעבר לו הוא ממשיך בצורה דומה עד יקנעם-פיתחת נחל יקנעם ( ואדי מילק . ( כאן מתוח הקו לאורך שיפולי רמות מנשה , התלולים בחלקם הדרומי והמתמתנים לכיוון יקנעם . מעבר לשם צפונה , ועד פירצת נחל הקישון , נתחם העמק על ידי מורדות הכרמל . הנה כי כן , גם גבולו הדרומי של העמק משתנה מאזור לאזור , על פי אופי המדרונות , המיבנה והמיסלע של האזורים התוחמים אותו . סקירת קו המגע הפיסי בין העמק ובין ההרים , המדרונות , השלוחות והגבעות העוטרות אותו מצביעה אפוא על קשיי תיחום גם מהיבטים 'טבעיים' אלה , וברור בעליל כי אין מדובר בקו אחיד , רציף ומוגדר כל צורכו . בחינת טיב הפעילות האנושית לפי קו מגע זה מסבכת עוד יותר את הגדרת העמק ותחומי השתרעותו . בגבולו הדרומי , למשל , תוחם עד 1967 העמק על ידי קו גבול שביתת הנשק , שהיה כמובן גבול סגור ועוין . הפעילות משני עבריו התפתחה במנותק זה מזה , ויצרה דגמי יישובים , עיבוד שדות ואופי כפרי שונים במהותם . לאור זאת , מידת ההתאמה בין הגבול הפיסי ובין הגבול האנושי היתה אפסית . מחיקתו של הקו לא שינתה את מאפייניו היישוביים והאנושיים , ועדיין מדובר באותו אזור גיאוגרפי , שבו שני טיפוסים של נופי תרבות שונים זה מזה . לעומת זאת , בשני אזורי מגע לפחות התרחבה הפעילות מן העמק לשוליו , למרות קיומו של קו תיחום פיסי , כביכול . באזור המגע בין העמק ובין גבעות אלונים שפרעם ניכר אך בקושי המעבר מן העמק לשוליו , ונופיו הטיפוסיים — התרבותיים והיישוביים — העמיקו לחדור אל בין הגבעות ; וגם היישובים על אותן גבעות — אלונים , אלוני אבא , בית לחם הגלילית ורמת ישי — רואים עצמם כחלק מנוף העמק , ולא מנוף גבעות הטרשים והאלונים שלידם . כך גם באזור הדרומי וכרכס הגלבוע . איתור היישובים ותחומי נחלותיהם מקשה גם הוא על הגדרות חדות של העמק ותחומיו . רק מעט יישובים מצויים במרכזו של העמק , בלב אדמות הסחף . רוב הרשת היישובית פרוס לאורך קו המגע בין מישור והר , כחלקים הנמוכים של המדרון עצמו , וזאת על מנת להימצא באתר יבש , מוגבה ונגיש בכל ימות השנה . האדמות החקלאיות של היישובים משתרעות למעשה לשני הכיוונים ; לכיוון העמק פנימה , ולכיוון הגבעות והמדרונות שבעורפם . על ידי כך מצטרפים גושי קרקע גדולים אל תחום 'העמק , ' אף על פי שהם מצויים במדרונות תלולים , ברמות שמעליו ובגבעות שבגבולו . כך באזור הזורע-מגידו , כך באזור הגבעות של ג'נין , וכך בגוש חרוד , המטפס לעבר רמות צבאים ומולדת וכולל בזאת גם אותן בגבולות הפעילות האנושית של העמק . מכאן , שתיחום הפעילות היישובית והחקלאית חורג מעבר לגבולות הטבעיים . באופן דומה ניתן לבחון את גבול השטח המוניציפלי של הרשויות המקומיות
|
|