|
|
עמוד:1
אל הקוראים כרך זה של 'עידן / השבעה עשר במספר , בא לציין את אחת התופעות הבולטות בשדה ההתיישבות והתקומה הציונית במאה ה ם — 2 יישוב עמק יזרעאל . חבל ארץ שומם זה בתחילת המאה , שהיה מוכה קדחת בחלקים ניכרים שלו , כמעט ללא יושב , ושורץ שודדים — הפך תוך תקופה קצרה לאזור מיושב בצפיפות : הביצות יובשו , האדמות עובדו ונסיונות חברתיים ומשקיים העניקו לו מקום מרכזי במעשה , כמו גם בחזון הציוני . לתופעות ומעשים אלה מוקדשים המאמרים , המחקרים והרשימות שבכרך . חטיבת המחקרים וסיכומים מהווה את מרכזו של הכרך . בשנים עשר פרקיה באים ניתוחים והארות ביחס לרוב התופעות החשובות שקרו בעמק מאז תחילת המאה ה 20 ועד אמצע שנות ה : 60 תיחומו של עמק יזרעאל ; רכישות הקרקע הגדולות בעמק , תחילה בראשית המאה , ובמיוחד בשנות ה 120 עמק יזרעאל כערש הקיבוצים הגדולים , ובה בשעה , כמעבדה וכשדה היישום של מושבי העובדים הראשונים ; הביצות , שהעסיקו רבות את המתיישבים והמוסדות המיישבים — עד שייבשו ; הקמתה של עפולה — יעיר העמקי — בלב אזור חקלאי ; נושאי בטחון , שבאו לידי ביטוי במאורעות 1929 ו , 1936 / 39 ולאחר מכן במלחמת העצמאות ; דמויות בולטות שעיצבו את התנועות הקיבוציות הגדולות — יצחק טבנקץ , שלמה לביא , מאיר יערי ויעקב חזן ; נושאים פוליטיים ובראשם הפילוג בעין חרוד בתחילת שנות ה ' 50 ולבסוף , הנדבך שנוסף לעמק יזרעאל לאחר קום המדינה — חבל תענך . חטיבת הזברונות וחוויות כוללת שני פרקים של 'לפניי ויאחרי : ' התרשמויותיהם של עשרות מבקרים — חוקרים ותיירים — מעמק יזרעאל השומם במאה ה 9 ו , ולעומתן זכרונותיהם של החלוצים היהודים שהפריחו את השממה בשנות ה 20 של המאה שלנו . בחטיבת ההעשרה וחומר עזר שבעה פרקים , הכוללים חומר מגוון . לצד מאמרים על הספרות העוסקת בעמק יזרעאל והמלווה אותו , ועל שירי העמק בזמר הישראלי , באים שתי רשימות על דמויות הירואיות שחיו בעמק — אלכסנדר זייד במערבו , והשטורמנים במזרחו . את שני הקצוות חיברה 'רכבת העמקי הנודעת , ואף היא זוכה לאיזכור מקיף . חטיבה זו מסתיימת בסיור כתוב במוזיאון לראשית ההתיישבות שבקיבוץ יפעת , ובביבליוגראפיה מוערת , שבה מידע מפורט על ספרים , מאמרים ופירסומים אחרים בנושאים השונים של עמק יזרעאל . מרדכי נאור
|
|