|
|
עמוד:8
' יציאת אירופה תש"ז' במחציתה הראשונה של שנת 1947 המשיכו הספינות להגיע , ובמחנות קפריסין היתה 'התפוצצות אוכלוסין' ממש . אלפי מעפילים ואף רבבות , שעברו את מחנות הריכוז והמוות באירופה , נאלצו לשהות מחדש בין גדרות תיל . שחרורם התנהל בעצלתיים , משהפשירו הבריטים למענם רשיונות עלייה . עד אז , חודשים ולעתים אף שנה ויותר , הקימו להם ולבני משפחותיהם — בסיועם של מוסדות היישוב בארץ — גני ילדים , בתי ספר , הפעילו חוגי תרבות וחוגי ספורט . אך בעיקר פעלה במחנות זרוע מיוחדת של ה'הגנה , ' שנקראה 'שורות המגינים . ' אנשי פלמ"ח ו'הגנה' הוברחו מהארץ לתוך המחנות , על נשקם וציודם , והם הכשירו א ת המעפילים לחיי עבודה והגנה בארץ . כן סייעו להם בחפירת מנהרות , שדרכן יצאו אל החופש מעפילים רבים והוסעו בחשאי לארץ ישראל . עזרתו של היישוב בארץ למעפילי קפריסין התבטאה גם בשיגור מורים ומדריכים , וכן כהעברת כמויות מזון גדולות , שכן הבריטים התייחסו לכלואים כשבויי מלחמה וסיפקו להם מנות מזון מוקטנות . חיונית כמיוחד היתה אספקת מזון מיוחד לילדים ולתינוקות הרכים שנולדו במחנות . כקיץ 1947 התקרבה שעת השיא של ההעפלה , בדמותה של ספינה אמריקנית לשעכר , ושמה 'פרזידנט וורפילד , ' שהגיעה לאירופה וקיבלה שם חדש — 'אקסודוס " 47 ( ובעברית — 'יציאת אירופה תש"ז . ( ' ב 10 ביולי הפליגה 'אקסודוס' מחוף בדרום צרפת , כשהיא נושאת 4500 מעפילים . ספינות מלחמה בריטיות עקבו אחריה כל ימי הפלגתה , ועוד לפני שנכנסה למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל ניסו להשתלט עליה . הם פתחו באש והנחיתו על סיפונה כוחות של אנשי ים . תוצאותיה של תקיפה זו היו חמורות : שני מעפילים וימאי יהודי אמריקני מצוות 'אקסודוס' נורו ונהרגו . לאחר מכן נגררה הספינה לחיפה ומעפיליה הועברו , תוך התנגדות עיקשת , לספינות הגירוש . אלו הפליגו מערבה , אך במקום לקפריסין , כנהוג , המשיכו בדרכן הלאה — בחזרה לאירופה . ממשלת בריטניה הודיעה כי החליטה לפתוח פרק חדש בבלימת גלי העולים 'הבלתי חוקיים' ו החזרתם לנמל שממנו יצאו . ואכן , ספינות הגירוש הופנו לנמל פורט דה בוק בדרום צרפת והמעפילים נצטוו לרדת מהן . המעפילים סירבו . על אף התנאים הקשים תנאי המגורים בספינות המעפילים היו קשים ביותר . הדרגשים שניבנו במיוחד היו ערים — לעתים הגיע רוחבם לפחות מחצי מטר
|
|