|
|
עמוד:9
אבל , יש למרד גם משמעות ארורת . כמו הרבה תנועות מורדות , תנועת הנוער נהפכה לאחד הגורמים השמרניים והקונפורמיים במימוש המרד שלה . ברגע שהיא מצאה כביכול את דרכה , היא היתה לדוקטרינה ולצורה חינוכית . או אז , כל חדש היה 'אסור מן התורה . ' בוויכוחים של תנועות הנוער יש אין ספור עדויות לאופן שבו התייצבו הוותיקים נגד כל שינוי , משום שהוא עלול להטות את התנועה מדרך ההגשמה ומן הקנאות של ההגשמה . המרד שצמח היה בעצמו לקונפורמיות שיצרה המהפכה . והיתה גם תופעה שלישית . משהתמסדו התנועות הפוליטיות במדינה נעשה ניסיון , על ידי בךגוריון ועל ידי אחרים , להקים מה שנקרא 'תנועת נוער ממלכתית . ' פירוש הדבר , רתימת כל הכוחות הספונטניים של תנועת הנוער והפנייתם למילוי מה שנחשב יעדים ממלכתיים . במידה מסוימת זו דרך הקומסומול כברית המועצות . למזלנו — ויהיה מי שיאמר לאי מזלנו — הרעיון הזה לא הצליח . הוא לא הקים את התנועה שאליה נשאו הוגיו את עיניהם , ואולי תרם להרס תנועות הנוער הקלאסיות , לולא היו גורמים אימננטיים , כולל הפוליטיזציה , שהרסו אותן או תרמו להריסתן כבר קודם . פרוט' רבקה בר יוסף : בתיאורי המרד של תנועות הנוער יש מידה מסוימת של אידיאליזציה . אין ספק שברמת הדיונים האידיאולוגיים , בעיקר בקרב האליטות של תנועות הנוער , דובר הרבה על מרד , אבל ההגשמה , הווה אומר המרד האמיתי , עזיבת מסלול החיים המקובל של המשפחה — זו היתה נחלתם של מעטים בלבד . אם כך , המסקנה היא שתנועת הנוער , גם בתקופה פחות ממוסדת ופחות קונפורמית , מילאה פונקציה חינוכית ממוסדת במסלול החיים של הנוער , פונקציה שהורים רכים ראו אותה בעין יפה , כל עוד לא הסיקו הצעירים את המסקנות הסופיות . וכך היה גם בבית הספר , אף שהתנועות פעלו כאילו מחוץ לכתליו . הפעילות התנועתית היתה של תיעול העודף האנרגי של הנוער , אפשר לומר אפילו תיעול רצון המרד של הנוער לפסים לגיטימיים . מדוע ההדגשה על תופעת תנועת הנוער בתקופת היישוב היא בעיקרה בשמאל , ואם מדברים על רוח תנועת הנוער מקשרים זאת בעיקר עם תנועת הפועלים וההתיישבות העובדת ? פרופ' רחל אלבוים דרור : אין לשכוח שתנועות הנוער היו קשורות , כמעט כולן , למפלגות פוליטיות , ורוח התקופה היתה הרוח של השמאל . גם בקרב החוגים הרחבים הפאסיביים , מה שנקרא הרוב הדומם , היתה תחושת הזדהות עם הקבוצה האידיאולוגית הדומינאנטית . אפילו אצל תנועות הנוער אנו רואים רצון לחקות את השמאל הדומינאנטי , ההגמוני , כדי לרכוש לעצמן את הלגיטימאציה . לכן , בלי המושגים האלה של האידיאולוגיה הדומינאנטית וההגמוניה אי אפשר להבין את הדבר כפשוטו . פרופ' רבקה בר יוסף : יתרונן הגדול של תנועות הנוער מן השמאל היה בקשריהן עם הקיבוצים שסיפקו יסודות קונקרטיים כמו מחנות קיץ , מדריכים , קומונות והכשרה , והיוו את היעד המוגדר להגשמה . לתנועה הקיבוצית היה סטאטוס גבוה כארץ ישראל היישובית והקשר אתה האציל משהו מסטאטוס זה על התנועות הקשורות אתה . אין זה תמוה , שגם תנועת הצופים הא פוליטית פנתה לקשר הקיבוצי . לתנועות הנוער מהימין
|
|