|
|
עמוד:8
הראה , שהקבוצה הדורית , rrVK-w-pKn זו של הנוער שצמח כאן , היא קבוצה קונפורמית ובלתי מורדת . אין כל ספק שהוא שם את האצבע על נקודה רגישה וחשובה , אך זה רק צד אחד של המטבע . המתח שבין מרד לקונפורמיות קשור לבעייתיות הקשה שהנוער בארץ התמודד אתה . כאן אנו נוגעים בעצב רגיש מאוד . למעשה , תנועת הנוער בפרט ותרבות הנוער p / tj בכלל , הועמדו במצב בלתי אפשרי , וזה גורלה של כל תנועה שהיא בת למהפכה . במאמר מוסגר ייאמר , שחבל שחקר תנועות הנוער בא ^ התרכז עד כה בהשפעות של תנועות הנוער האירופיות ( גרמניה , אנגליה ובו ( ' ולא במה שקורה במדינות מהפכניות , בייחוד במדינות החרשות . מה , למשל , קורה בתנועות הנוער בסין ? בקובה ? רלוואנטי יותר בשבילנו לבדוק איך מתייחסים במקומות אחרים בני מהפכנים למהפכה , להורים , שכן הם מצויים בקונפליקט שונה לגמרי מזה של תנועת הנוער האירופית . אך על זה אין לנו חומר , וחבל ; ניסיון לענות על שאלה זו היה בו כדי להאיר פינות חשוכות רכות , גם מבחינתנו . אם הייתי מנסה להגדיר במשפט אחד , כיצד גישרו בתנועות הנוער על הפער שבין מרד לקונפורמיות , הייתי אומרת , שהמוצא שהם מצאו היה של קונצנסוס והסכמה , אבל בהחלט לא של קונפורמיות . היו לא מעט ביטויים חזקים של התנגדות . הצעירים דאז מרדו במשפחה , בבית הספר , בממסד הציוני , וזאת בשמם של הערכים והיעדים של הממסד הציוני . כלומר , הם הרגישו שהממסד והאנשים שעמדו בראשו אינם ממלאים אחר היעדים שלהם כשלמות , בטוהר מלא . ככני נוער בעלי גישה רדיקאלית , הם רצו להגיע לביצוע טהור יותר , נכון יותר . לכן מרדו . אבל זה לא היה מרד נגד היעדים , אלא מרד להגשמת היעדים . פרופ' ישראל קולת : נראה לי שאנחנו צריכים להבהיר את המושגים 'מרד' הקונפורמיות . ' ברור שהעובדה המכרעת לגבי תנועת הנוער הציונית היא , שמקור גידולה בתוך תנועה לאומית שבעצמה ראתה את עצמה כתנועת מרד , ובתוך יישוב שראה עצמו מגלם את המרד הזה . אבל היתה פה סתירה , משום שהיישוב היה אמנם ביטוי של מרד , אבל הוא גם יצר נכסים שהפכו לנכסים שמרניים . אם אנחנו בוחנים את כל תולדות היישוב , אנו פוגשים בתנועות של צעירים הרואות עצמן כמשרתות האידיאל של התנועה הציונית או של היישוב : 'הגדעונים , ' 'הסתדרות חניכי הגימנסיה' החוגים , לימים המחנות העולים ו וגם הצופים , תחילה על ידי המהפכה בלגיון הצופים בירושלים ובקהילת הצופים בחיפה . בסוף שנות ה 30 ובשנות ה , 40 הפכה למעשה כל תנועת הצופים לתנועה לא אזרחית , לתנועה שלפי האידיאולוגיה שלה מגלמת גם מהפכה לאומית וגם מהפכה סוציאליסטית . קארל מנהיים כתב בספרו , Diagnosisof Our Time שהנוער בחברה מגלם את המאגר הבלתי מנוצל שלה . כלומר , שברגע שהחברה צריכה לגייס את כל כוחותיה , היא לוקחת את הנוער . הנוער איננו קשור לנכסים קיימים , לסטטוס קיים , ולכן הוא יכול לעמוד בשירותו של המרד . במקרה שלנו , ברגע שהתהוותה בארץ ישראל חברה יציבה יחסית , זעיר בורגנית , שבה גדלה הדאגה למשפחה , לקניין ולמעמד , החלה המרידה של תנועת הנוער , שהזרימה את הערכים של תנועות הנוער הקלאסיות אל היעדים הלאומיים . וו משמעות אחת של המרד .
|
|