רב־שיח: תנועות הנוער — מרד, אוונגארד או הליכה בתלם?

עמוד:6

רינה פלד : אין ספק שהתנועות באח קמו מתוך המציאות שהתפתחה כאן וניסו לענות בדרך מקורית , פחות או יותר , על הבעיות והצרכים שהתעוררו כאן , אבל הן מצאו מבנים , שיטות וסמלים של תנועות מחוץ לאח , שיכלו לסייע להן בכך . הצופיות למשל , כדרך של חינוך לפחות בשכבה הצעירה , היתה מקובלת על מרבית תנועות הנוער בארץ , לרבות אלה של אח ישראל העובדת . בתנועת השומר הצעיר היה ניסיון להדגיש מדי פעם שיש להם גם תכנים צופיים ולא רק אינטלקטואליים . ובמקביל , אותה תנועה ניסתה כל הזמן להדגיש את הייחוד שלה לעומת תנועות נוער אחרות בארץ , בכך שהיא שומרת על תרבור הנוער , על פי המודל של תרבות הנוער הגרמנית . אם כן , ההשפעות קיימות , אך אין פירוש הדבר שהיה כאן חיקוי . האם תנועת הנוער הארץ ישראלית היתה תנועה מורדת או קונפורמית ? ד"ר מרדכי בר לב : אני חושב ששנים נהגו לדבר על תנועות הנוער כלשון אחת , כאילו מדובר בתופעה כללית . מבחינת הגישה המחקרית יש הכרח לבדוק את הנושא לגווניו , ואין דומות התנועות של ארץ ישראל העובדת לתנועות הימניות או לתנועות הדתיות . המיון הזה הכרחי גם כאשר באים לעסוק במרד או בקונפורמיות של התנועות השונות . אגע תחילה בתנועות הנוער הדתיות . בתקופת היישוב היו כמה תנועות כאלה , חלקן אפילו אינן מוכרות היום . תנועת בני עקיבא נתפסה כמרד . היחיד שהגן עליה מפני הממסד של המבוגרים ב'מזרחי' ובהפועל המזרחי היה דווקא עקיבא אריה סימון , שבא מחוץ לממסד הדתי . כבר בשנות ה 20 חששו פה ממרידה של בני נוער כלפי הוריהם , במובן שעוד לא הזכרנו , במובן של המשכיות דתית . דוגמה אחרת היא 'כרית חשמונאים' תנועת נוער רוויזיוניסטית דתית , שפעלה בשנים . 1949-1937 המרידה שלה היתה חזקה יותר מאשר זו של בני עקיבא . זו היתה מרידה שהתבססה על קנאות כפולה — קנאות לאומית וקנאות דתית . תנועה נוספת , קונפורמית במידת מה , היתה תנועת נוע"ם — 'נוער המזרחי , ' המקבילה ל'מזרחי' הבעל כיתי , הבורגני . היו גם עדת הצופים , תנועה דתית בתוך הצופים , ועזרא , תנועת הנוער של פועלי אגודת ישראל , שמרדו בדרכן שלהן . לגבי כל התנועות — גם הפועליות והימניות — אפשר לומר שדור החניכים הראשון אכן מרד , אבל מרידה זו שייכת למרידה של הקבוצות החברתיות הבוגרות , שעמדו מאחורי התנועות . שהרי אין זה סוד , שכמעט כל התנועות היו חלק של מפלגה או תנועה , וכאן אנו מגיעים בעצם לקונפורמיות . זאת אומרת , יש פה השתלבות קונפורמית של הנוער במרידה של המבוגרים . רינה פלד : אני מתייחסת לשומר הצעיר , אך חושבת שמה שאומר כוחו יפה כמעט לגבי כל התנועות של ארץ ישראל העובדת . אם אנחנו מדברים על התנועה העולמית , על תנועת האם של השומר הצעיר , המושג של 'מרד הבן , ' הוא מושג מרכזי שם . אחד השירים הראשונים שאומצו על ידם היה השיר של דוד שמעונוביץ' — 'אל תשמע בן מוסר אב . ' הבעיה בארץ היתה שונה : מהו בעצם תחום המרד ? שהרי לא היה כביכול במה למרוד ; שהרי שוב איננו נמצאים בגולה , הכול מדברים עברית , יש בית ספר עברי , יש הגשמה . גם ההורים שלנו , במובן זה או אחר ,

יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר