|
|
עמוד:6
עמדות ונקבעו סידורי ביטחון הכרחיים . תנועה של יהודים לאזורים הערביים כמעט שנפסקה . אלפי יהודים שהתגוררו באזורים ערביים או כשכונות הספר של הערים הגדולות — התפנו למקומות בטוחים ; הוחל כשריון תאי נהג של משאיות , ולאחר מכן — גם של אוטובוסים . היישוב והנהגתו ציפו כי השלטון הבריטי בארץ ידכא ביד קשה את הפורעים הערבים . מבחינה זו נכונה ליהודים אכזבה גדולה . בשבועות הראשונים של המהומות אחז כאילו קיפאון את הבריטים . חודש לאחר ראשית מרחץ הדמים כתב העיתון 'דבר' במאמר מערכת : יום יום שומעת הארץ , ברמז או במפורש , בהבטחה או בקביעת עובדה , מלונדון או מירושלים ו הסדר יוקם . והסדר אינו מוקם ... נעשים מעשים , אשר לא תיארנו לעצמנו שבגדר האפשרות המה . לא בלבד כל אוטו היוצא לדרכים , אלא גם כל רכבת — סכנה . רוגמים אותה באבנים . יורים בה יריות , מתנקשים בגשרים ... 2 אין כרם , אין פרדס , אין שדה שיהיו בטוחים , על פני כל הארץ , ממעשי חמס . עם החמרת המצב תבעו המוסדות היהודיים מממשלת המנדאט לאשר הצבת אנשי מגן במקומות התורפה ולחמשם בנשק ממשלתי . כך בא לעולם מוסד הנוטרות . תחילה היו אלה 'שוטרים מוספים' או 'גפירים' ( מעין שוטרים זמניים , ( אך עם הזמן הפכו הנוטרים לזרוע בטחונית ראשונה במעלה של היישוב היהודי . די לציין , כי בחודשי הפעילות הראשונים , כשנת , 1936 נמנו בארץ כמה מאות נוטרים יהודים , ואילו כשנת 1939 הקיפה ' משטרת היישובים היהודיים' קרוב ל 15 אלף נוטרים בעשרה גדודים . היתה זו הוכחה נוספת לכך , ש'המרד הערבי , ' שנועד לקעקע את היישוב היהודי , השיג תוצאות הפוכות לגמרי . כיבוי שדה תבואה שהוצת בידי הערבים
|
|