|
|
עמוד:13
תפיסות אלה , וכיוצא באלה , של ההיסטוריה עברו בעשרות השנים האחרונות מהפכה חשובה . בעקבות ימימה בן מנחם , ובהתאם לענייננו כאן , הייתי מגדיר את המהפכה הזאת כמעבר מן הפרספקטיבה של ההכרח במהלכים ההיסטוריים אל הפרספקטיבה של הקונטינגנטי . משנשללת ההכרחיות מהמהלכים ההיסטוריים הופכת הפרספקטיבה שלהם להיות עניין של בחירה בתמונת עולם שהצופה מטיל על העולם ובאופן שבו הוא בוחר להתבונן בו . מן ההיבט הזה אפשר לומר , בלשונו של מישל פוקו , כי 'תפקידה של ההיסטוריה — לאחר המהפכה הזאת — הוא לחולל דה מיתולוגיזציה של תמונת העולם הנוכחית . ' המיתוס , התפיסה המטפיזית של ההיסטוריה , כמו גם התפיסה המטא היסטורית תומכות בדרך כלל בהתפתחות הכרחית של מהלכי ההיסטוריה . האירועים המתרחשים מוצגים בדרך כלל כתוצאה כמעט בלתי נמנעת של העבר . הם מונחים ומופעלים או על ידי הבורא המשגיח והמכוון את ההיסטוריה האנושית , או על ידי חוקיות אימננטית של ההיסטוריה . התפיסה האחרת , האנטי היסטוריציסטית , שוללת את יומרתו של האדם לפענח חוקיות כוללת כלשהי שעל פיה פועלת כביכול ההיסטוריה . היא רואה אשליה ב'גילוי' חוקיות כזאת . את החוקיות הכוללת אין לחפש ב'היסטוריה' עצמה אלא בלבו ובתודעתו של ההיסטוריון המתבונן והמפרש . באמצעותה הוא מעניק להיסטוריה את משמעותה . מודעותו העצמית למעשה בחירה זה , תביאהו להבין שהנרטיב ההיסטורי המסופר על ידיו הוא אכן לגיטימי , אבל הוא לא יותר מאשר אופציה אחת , מנקודת המבט של עולמו שלו , וכל עוד הוא תואם את הקונטקסט שהוא מצוי בו . לפיכך , בקונטקסטים אחרים , ייתכנו נרטיבים אחרים שהם לגיטימיים לא פחות משלו . מכאן ואילך רשאי ההיסטוריון להימנע מלהציג עמדות ו'הסברים' כוללים מכוח תפיסות מטא היסטוריות . כאיש מדע הוא אולי אף חייב לנהוג כך . מבין המייצגים הרבים והשונים של התפיסה האחרת , האנטי היסטוריציסטית הזאת ראוי לציין כאן את ישעיה ברלין , שהרבה לעסוק בשאלות אלה . במאמרו 'כורח היסטורי' פורש ישעיה ברלין יריעה רחבה ומגוונת של תפיסות היסטוריות , מטא היסטוריות ומטפיזיות שונות . רבים מן המחזיקים בתפיסות אלה , מתארים את המהלכים ואת שרשרת האירועים ההיסטוריים כמשתלבים ב'מצעד ההיסטוריה' האובייקטיבי . מצעד ההיסטוריה הזה מתנהל בקו ישר , או לולייני או דיאלקטי . בין כך ובין כך , ההיסטוריה הופכת להיות ' מובנת , ' 'הגיונית' ו'משמעותית , ' בשעה שאנו מבינים כראוי את מקומנו שלנו ב'מדרגות 21 ראו הערה 2 לעיל . 22 על הדומיננטיות של ההיבט הקבלי בפרשנות ההיסטוריוסופיה הן בחסידות והן אצל תלמידי הגר"א ראו רפאל ב' שוחט ' , הפרשנות ההיסטוריוסופיה הקבלית של הגר"א והשפעת הרמח"ל עליו , ' דעת 40 , ( תשנ"ח , ( עמ' 23 . 152-125 במובן זה שונה ההיסטוריון מן האידיאולוג , המחויב כל כולו לאידיאולוגיה שבה הוא מאמין ובה הוא בחר , גס כאשר הוא מודע לרקע ולסיבות שהביאוהו לבחור בתמונת העולם הכללית שלו . הוא רשאי להמשיך ולהחזיק בה , לחנך אליה , לעצב תנועה על פי מה שנגזר ממנה , ואף למסור את חייו למענה . 24 בתוך : ארבע מסות על חירות , תל אביב תשל"א , עמ' . 135-100
|
|