|
|
עמוד:12
לגבי רוב חוקרי המקרא המושג 'המשפט המקראי , ' המתבסס ברובו על 'המשפט הכתוב , ' כולל גם את מה שאני מכנה פה 'המשפט בתקופת המקרא . ' ענייני בספר זה במושג השני ובמה שהוא מייצג ; היינו , אני מעוניין לשחזר ולתאר מוסדות ומנהגים משפטיים וחברתיים כפי שהתקיימו הלכה למעשה בחברה הישראלית והמזרח קדמונית בעת העתיקה . לפני הצגת הדרכים שבהן נלמד ונשחזר את המשפט בתקופת המקרא ובמזרח הקדום , ראוי לייחד כמה מילים לעניין ההשלכות המשתמעות מההנחה המובלעת לעיל בדבר היותו של המשפט הכתוב ( המשפט המקראי או המשפט המסופוטמי ) מקור פוזיטיבי , המשקף את מערכת המשפט של העולם העתיק . הנחה זו נובעת באופן טבעי מגישת החוקר המודרני למקורותיו של העולם הקדום , גישה שיש בה יסוד אתנוצנטרי מובהק . החוקר המודרני נוטה , ברוב המקרים אפילו באופן בלתי מודע , לראות את העולם הקדום דרך הפריזמה של המערכת הקונצפטואלית של העולם המודרני . כמה ביטויים יש לגישה אתנוצנטרית זו , ואמנה פה אחדים מהם : ( 1 ) עצם הגדרתנו את 'המשפט הכתוב' כחומר משפטי , המשקף את מערכת המשפט הקדומה ואת הליכי החקיקה הרשמיים של העמים הקדומים , היא תוצר ישיר של מערבת המושגים שלנו , המתאימה לעולמנו ולאתוס התרבותי שלנו . האם בעולם הקדום התקיימו הליכי חקיקה מסודרים ושיטתיים כנהוג בעולמנו אנו ? והאם הליכים אלה הובילו לחיבורם של ספרי חוקים מפורטים , קודקסים , ( codes oflaw ) כדוגמת ספר החוקים של הקיסר יוםטיניאנוס מן המאה הו' לספירה או קודקס נפולאון , ( 1804-1790 ) שנמסרו לידי השופטים בבתי הדין ובשערים ? דומני שהעמדת שאלות אלה מחדדת את הבעייתיות שבגישה המסורתית למקורות המשפטיים 9 שבמקרא ובמזרח הקדום . ואמנם רבים מן החוקרים בני זמננו דוחים תפיסה אתנוצנטרית זו . ' אגב אורחא , הטלת מערכת המושגים שלנו על תרבות זרה ורחוקה , בעלת קודים חברתיים ותרבותיים שונים , מתבטאת גם בעצם התפיסה הטכנית של המשפט , בפירוש הלשון המשפטית כמשקפת תחום משפטי נפרד ונבדל מחיי היום יום . ואכן האדם הממוצע בעולמנו המודרני בא במגע עם מערכת המשפט ומושגיה רק לעתים רחוקות במהלך חייו , וברוב המקרים הוא מעדיף שלא לבוא עמה במגע . גם אץ הוא משתמש לרוב בלשון המשפטית הטכנית והיבשה , שבהרבה 20 מקרים אף אינה מובנת ומעורפלת . בעולם הקדום ובחברות פרימיטיביות , לעומת זאת , 17 כפי שכבר עולה מדברי קהלר , השימוש במונח 'משפט' אין כוונתו להגביל את חוג ראייתנו למשפט במשמעותו הטכנית הצרה של המונח , אלא במשמעותו הרחבה , הכוללת תחומי חיים שונים והמכסה היבטי התנהגות חברתיים שונים , החל במנהג , בטקס ובמוסכמות החברתיות וכלה בהתנהגות המשפטית בהקשר הצר של בית הרין . חפיסה זו של המשפט משתקפת בשלושת שעריו של ספר זה : "חברה , " " משפט '' ו '' מנהג . '' הקשרו החברתי הרחב של המשפט יירק עוד להלן בסמוך . 18 לעניין זווית הראייה האתנוצנטרית , המאפיינת הרבה מן המחקר המודרני בגישתו לתרבויות שאינן מערביות , ראו מלול , 2002 עמ' 62 ואילך , 436 ואילך ועור . 19 ראו למשל רות ; 2000 השוו את ביקורתו של פינקלשטיין , 1981 ) עמ' 14 ואילך ) על עצם השימוש במונח code לציון אוספי החוקים הקדומים , מונח המשקף תפיסות משפטיות מודרניות , שאינן מתאימות למטריה הקדומה . וראו גם את דבריו בעמי 18 הערות ; 10-9 השוו ווסטברוק , 1985 עמ' 248 והספרות שם ; ובאחרונה רות 20 . 2001 עמימותה של הלשון המשפטית היא לעתים תוצר מכוון של המשפטנים המומחים המעוניינים לשמור את סודותיה לעצמם ולהקשות על האדם הפשוט להבעה . הנוהג לכתוב חחים באותיות זעירות וצפופות אף הוא נועד לאותה מטרה .
|
|