|
עמוד:10
רבות . בשלהי שנות החמישים מדינת ישראל כבר מבוססת הרבה יותר . נראה כי שוב אין נשקפת סכנה בטחונית מיידית לקיומה . המדינה הרבה יותר מגובשת והעולים מעשרות הגלויות " ישראליים יותר . " במקביל , בשלהי שנות החמישים ה"אנחנו " גם נחלש . המדינה הופכת מחברה קולקטיביסטית , מגויסת , מעט ספרטנית , לחברה השמה דגש רב יותר על הפרט , קרייריסטית יותר , ואולי יותר הדוניסטית . בעשור הראשון הפכנו להיות מדינה ככל המדינות : מדינה המאבדת את הצבע האחד השליט , הדומיננטי בתוכה , ומגלה את היופי והקושי בקשת הצבעים שמהם נבנה הפסיפס של קיומה . צבי צמרת וחנה יבלונקה בהמתנה להכרזת המדינה , תל אביב , ה באייר תש"ח 14 , במאי 1948
|

|