|
|
עמוד:3
px w . Vx "השמת לכם עלות בהר ונגרע בקצהו" — זו px ישראל והר הבית' ( ר' אליעזר מווירצבורג , בן המאה ה . ( 13 מובן מאליו כי הגלות והריחוק מן pxn חידדו מאוד את המתיחות הזו . דווקא מי ששמר אמונים לא ^ ישראל , דווקא מי שגידל ורומם אותה ונשא את דמותה בחמדה ובתקווה , היה עלול ברבות הימים להירתע ממנה ולסגת מן האפשרות של מגע חי עמה . ככל שנקף הזמן וככל שהעמיק המרחק , נתעלתה ירושלים של מטה יותר ויותר והחלה ללבוש את דמותה של ירושלים של מעלה . ומעתה — מי יהיה ראוי להיכנס בשעריה ? ומי יהין לבוא אליה ? כמו אותה אהובה רחוקה , שבמהלך ימים ולילות ארוכים נעשתה כה נשגבה בחלומותיו של האוהב , עד אשר מנע עצמו ממנה — מפחד החילון והחילול ואולי גם מפחד השגרה והאכזבה . 'זכה את מהיות לי חבלת , קדושה את משבת עמי . ' כך גם הארץ הקדושה והרחוקה בלבם של רבים מנאמניה . הווה אומר : כבר מימים קדומים שררה בתודעה הדתית שניות מושגית ביחס לארץ ישראל : בית מולדת מול ארץ קודש . אולם לימים נוספה עליה גם שניות אחרת , היסטורית : היהודי הריאלי למול ynxn האידאלית . שני המתחים הללו חברו יחדיו בספרות ובמציאות וחיזקו זה את זה . כתולדה מכך נוצרה בתולדות ישראל התנודה המתמדת בין חמדה לחרדה , בין הערגה pxV לבין הרתיעה ממנה . יתר על כן : היו מקרים שבהם לא רק הגלות אלא גם החורבן — חורבן המקדש והארץ — הוסיף והחריף מתח זה וגם נסך בו נופך דמוני . הוא הטיל בהר הבית החרב Vxiur-pxin השוממה גוון אפלולי של תוהו מאיים , כזה שרק יחידי סגולה יוכלו לעמוד במחיצתו . רק הם ימצאו כוח להתייצב כנגד האופל המיסטי הזה ולהילחם בו . אך מאליה עולה השאלה : כלום נוכל גם אנו , הבריות הרגילות , לחיות עמו ולעמוד מולו ? אל והערגה היהודית הכמיהה א ^ ישראל תוארו במפורט בספרות שהוקדשה 10 י' תא שמע , 'הערה על אודות יחסם של קדמוני אשכנז לערך העלייה לארץ ישראל , ' שלם , ו ( תשנ"ב , ( עמ' . 318-315 'ההר' האמור בתורה הוא הר סיני , מוקד ההתגלות . הדרשן , חסיד אל אשכנז , דרש אותו על הר הבית , וממנו א - ^ ישראל . 11 א' שביד , מולדת וא ^ יעודה , תל אביב 1979 ( למשל עמ' 12 . ( 89 התהליך החל למעשה כבר בגלות בכל . ראו : pp . 8-10 Restoration ofEzekiel 40-48 , Misoula , Mont . 1976 ; J . Z . Smith , To Take Place , Chicago 1987 , J . D . Uvenson , Theologyof the Program of 13 לעיל , הערה . 1 14 ישעיהו גפני עמד על כך , שכל מאמרי חז"ל כמעט על שבחי הארץ , מרכזיותה וסגולותיה נאמרו דווקא כעקבות כישלון מרד כר כוכבא והידרדרות היישוב היהודי . / nxj ראו : י' גפני , ' מעמדה של ארץ ישראל בתודעה היהודית בעקבות מרד בר כוכבא , ' א' אופנהיימר וא' רפפורט ( עורכים , ( מרד בר כוכבא : מחקרים חדשים , ירושלים תשמ"ד , עמ' ; 232-227 הנ"ל , 'העלאת מתים לקבורה כארץ — קווים לראשיתו של המנהג והתפתחותו , ' קתדרה , 4 ( תשל"ז , ( עמ' . 120-113
|
|