|
עמוד:1
אביעזר רביצקי ארץ חמדה וחרדה : היחס הדו ערכי לארץ ישראל במקורות ישראל גם כי שבתי מאחריך מאהבה זאת עשיתי : זכה את מהיות לי חברת ; קדושה את משבת עמי . 1 ( דו"נ כיאליק ) פתיחה האם תוכל ארץ הקודש להיות גם pK מולדת ? האם אפשר שאותו מקום עצמו יצטייר בתודעה בתור 'היכל המלך' ו'שער השמים , ' אך בה בשעה הוא גם ייתפס 2 בתור 'בית חייו' של העם ו'חיק אמו' של היחיד ? האם ניתן ליישב את השניות הזו ביחס לארץ-ישראל , כפי שהתגלתה שוב ושוב בתולדות ישראל ובמקורות ישראל ? המולדת , הבית , מזמינים אינטימיות , נינוחות , טבעיות . הם אמורים לגונן ולסוכך על הבנים . ואילו הקודש לעומתם מעורר תחושה של רוממות ויראה , הוא תובע מאתנו את תביעתו המיוחדת , ובצד המשיכה והכיסופין לקראתו , הוא גם מעורר בלבנו רתיעה וחרדה מפניו ' ) חרדת קודש , ' 'יראת הרוממות . ( ' המולדת היא קטגוריה לאומית והיסטורית , בעוד שהקדושה היא קטגוריה דתית ונורמטיבית . הבית הוא מושג קיומי מובהק — 'רחם על ציון כי היא בית חיינו , ' ואילו הקודש הוא מושג מטאפיסי מובהק — 'מה נורא המקום הזה , אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער 3 השמים . ' הבית נועד בעיקר להעניק ולקרב — ואילו הקודש אמור גם לתבוע 4 ולאיים . אמת , במרוצת הדורות נועדו שניהם יחדיו והילכו תמיד זה בצד זה . אך הזיווג ביניהם עורר מתחים רבים — ואפילו מדנים — ולעתים הגיע עד משבר . 1 דו"נ ביאליק , 'מכתב קטן לי כתבה , ' כל כתבי דו"נ ביאליק , תל אביב תשכ"ב , עמ' ע . 2 'לא דומה הפולטה בחיק אמו [ היא א"י ] לפולטה בחיק נוכריה' ( ירושלמי , כלאיים פ"ט ה"ג ;( ' הניח חיק אמו וחיבק חיק נכריה' ( שם , מועד קטן , פ '' ג ה"א 3 . ( בראשית כח יז . וראו פירוש רש"י על אתר . 4 מעניין לציין , כי פילון איש אלכסנדריה הבדיל בין עיר הקודש לבין המולדת . ירושלים היא אכן מטרופולין ועיר הקודש של היהודי , אך המולדת מצויה במקום שבו נולדו הוא ואבותיו בגלות . ראו : א' כשר , 'ירושלים כ '' מטרופוליס" בתודעתו הלאומית של פילון , ' קתדרה , 11 ( תשל"ט , ( עמ' . 56-45
|
|