מבוא

עמוד:12

היא שלא צריך להיות ניכור בין שתי הגישות , אלא יש צורך במפגש מפרה ביניהן -,ובהקשר לאמירה העוקצנית שבפתח מאמרנו , אפשר לומר שלעתים אכן חשוב לדעת גם מה לבשו אביי ורבא . נוכיח את דברינו בשתי דוגמאות — ונלך אצל רש"י שהוא לכולנו דוגמה מוחשית 4 ומובהקת ללימוד תלמוד . באחת מתשובותיו אנו מוצאים : ... ראיתי פעם אחת את רש"י שהיה מתפלל בלא חגור ותמהתי ואמרתי מה זה שהוא מתפלל והוא לא חגור מתניים . הא אמרינן במסכת ברכות ( כד ע"ב ) שאסור לאדם להתפלל בלא חגור חלציים , וטעמא משום שלא יהא לבו רואה את הערווה , ואמר ( רש"י : ( כמדומה לי באותן הימים לא היה להם לחכמים מכנסיים אלא חלוקיהן גדולים עד סמוך לעקביהם וכל בגדיהם היו סתומים פנים ואחור ושמאל וימין לפיכך היו אומרים שאסור להתפלל בלא אזור כיון שלא היה להם שום הפסק בין 5 הלב לערוה אלא אזור בלבד [ ונראין הדברים שלא היו לחכמים מכנסיים ] דבמסכת שבת פרק כל כתבי ( קכ ע"א ) תנן מצילין מפני הדליקה ומפרש שמונה עשר כלים שיכול אדם להציל בשבת דא"ר יוסי שמונה עשר בגדים מצילין בשבת ... כולהו 6 מפרש התם [ מכנסיים לא הוזכרו ] ש"מ שלא היו לחכמים מכנסיים , אבל אנו שיש לנו מכנסיים ובלא שום איזור יש הפסק בין הלב לערווה מותרים אנו להתפלל בלא אזור . רואים אנו אפוא , שעקב דעותיו של רש"י בנושא הביגוד התלמודי הוא פסק להלכה 7 בעניין מסוים או מכל מקום הצדיק מנהג קיים . פירושו בנוי בעצם על סברא שאין לה אלא בסיס רופף בתלמוד עצמו . ובשנרחיב את עיוננו בנושא נגלה כי הוא מאוד מורכב ובעייתי . אמנם נכון שהבבלי ( שבת קכ ע"א ) לכאורה איננו מונה מכנסיים בין שמונה עשר המלבושים וכותב "ושני ספרקיך ( מפרש רש"י : פיישולש , 8 כנראה , Faissole חגורות סביב הרגליים , ( אך בירושלמי ( שם טז ד , טו ע"ד ) כתוב "שני 4 תשובות רש"י , מהדורת אלפנביין , ניו יורק , 1943 סי' רסב , עמ' . 306-305 5 על תולדות האזור , ראה : מנהגי ישראל , ח"ז , פרק ז , "משהו על הגארטעל . " וראה להלן הערה 6 . 16 אלפנביין הדפיס קטע זה בסוגריים , אולי כדי להורות שאינו מדברי רש"י , אלא הגהה מאוחרת של תלמידו . אני מניח כאן שזהו חלק מדברי רש"י . כל התשובה נמצאת באור זרוע , חלק א , סימן קכח , עמ' , 45 ובסופו נרשם : ''והכותב הוא הרב ר' שמעי , ' ורבו היינו רבי' שלמה זצ"ל , '' כלומר רש"י . לדעת העורך ( עמ' ( 23 זוהי אחת מהתשובות המאוחרות , ועיין עוד הערת ש' אלבק בספר האשכול במהדורתו , חלק א ( ירושלים , ( 1935 עמ' , 19-18 הערות ז-ח , וממנו אנו למרים שכך היתה גם דעת רב האי גאון . ואמנם גם רב סעדיה גאון סבר כן , כפי שכתוב בסידור רס"ג , מהדורת דוידסון , אסף ויואל , ירושלים , 1941 עמ' , 29 דברים שהובאו בשבלי הלקט , מהדורת ש' באבער , סימן יז , עמ' 16 ( תודתי נתונה לד"ר משה סוקולוב מניו יורק שהעיר לי על בך . ( היו כאלה שסברו שגם מכנסיים אינם מספיקים , ולעולם צריך חגורה ( שבלי הלקט על פי ספר התרומה ;( ועיין עוד בספר הראבי"ה , מהדורת אפטוביצר , חלק א , ירושלים , 1964 עמ' , 56 הערה . 16 וראה גם : תשובות רש"י , עמ' ; 263 ראבי"ה , שם , עמ' 57-56 הערה ; 17 האשכול , שם , עמ' , 22-21 הערה . 15 7 ראה הערה 1 לעיל . עיין בהערת ח' טשרנוביץ , הגורן , , ( 1928 ) 10 עמ' 8 . 85 ראה : דרמסטטר ובלונדהיים , , Les gloses francaises dans les commentaires talmudiques de Raschi

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר