|
|
עמוד:11
מבוא כתיבה אזוטריתמהי ? ההמון , אשר לא הורגל להעמיק שאלה ומחקר , אינו יכול לטעום מן העסיס המשכר של חוויה דתית הנולדת במחבואי האישיות הרוחנית והחותרת אל מעבר לגבולות הממשי ( הרב יוסף דב סולובייצ'יק , 'וביקשתם משם , ' איש ההלכה — גלוי ונסתר , ירושלים תשל"ט , עמי ( 165-164 שיטה פילוסופית אמורה להיות נקייה מסתירות פנימיות . אם נמצא בכתביו של הוגה מסוים טענה אחת ובמקום אחר טענה אחרת הסותרת אותה או הפכית לה , תתעורר בנו תמיהה ' . בעיסוקנו בהגות הפילוסופית הקלסית והביניימית אנו על ההבדל שבין 'סתירה' ל'הפך העיר למשל ר' שם טוב בן יוסף אבן שם טוב בפירושו להקדמת מורה הנבוכים , במקום שהצהיר הרמב"ם כי הוא מחבר את ספרו בסגנון של סתירות : 'ודע כי הסתירה היא נבדלת מההפך , כי הסתירה היא שתקובל בחיוב ושלילה , כאומתו "כל אדם חי — '' "אין אדם אחד חי" או "אין כל אדם חי , '' וההפך יקובל מצד החמר , באמתו "כל אדם רשע" — "כל אדם צדיק , " כי הסותרות וההפכים אי אפשר שיהיו צודקות יחד עם שאפשר שיהיו כוזבות , כמו שיתבאר בהגיון' ( מורה הנבוכים עם פירושים , ורשה תרל"ב , א , דף י ע"א . ( שם טוב הבדיל בין טענות סותרות מסוג 'כל S הוא — 'P 'יש s שאינו 'P לבין טענות הפכיות , כמו 'שום S איננו 'P ו'כל S הוא . 'P דוגמה שנעסוק בה בפרקים הבאים היא סוגיית הבריאה . טענה הפכית ל'העולם נברא' היא ' העולם קדום . ' לעומת זאת טענה סותרת ל'הכל נברא' היא 'יש חומר קדום . ' כלומר העולם כשלעצמו נברא במצע של חומר קדום . ראה להל ן פרקים שלישי , רביעי ושישי . בפירוש שם טוב נעסוק להלן בפרק השישי . על ריבוע הניגודים והגדרת הסתירה
|
|