|
|
עמוד:12
בכוחות עצמו אפילו מול האויב הערבי המקומי , וודאי שלא להתמודד עם הסכנות הנובעות ממהלכיה של מלחמה מקיפה וכוללת בין צבאות סדירים . בבחינת מצבה של ה"הגנה" בשלהי תקופת המרד עולים הישגיה בשנים הללו : חינוכו של הדור הצעיר להכרת ההכרח שבהגנה עצמית ; צבירת ניסיון , בייחוד בפעולות של לוחמה זעירה < טיפוח יכולת של הופעה בשדה הקרב ועיצוב דמות של לוחם יהודי ; גילוי כשרונות פיקודיים ומקצועיים ; גיבוש שיטות הדרכה ואימון , ופיתוח יוזמה אסטרטגית . מצד אחר , פיגרה התפתחות ה"הגנה" אחר הצרכים , וכמעט שלא יכלה להתמודד עם האתגרים הצבאיים , שנראה היה כי מלחמת העולם עתידה להציב בפני היישוב . מבנה ה"הגנה" התאים לצורכי הגנתם של יישובים יחידים . בתשתיתו עמד עדיין הסניף , ולא היחידה הצבאית . המסגרות הרחבות היו טריטוריאליות , ולא צבאיות פיקודיות . מלאי הנשק , הציוד וסוגיהם , וכמוהם שיטות האימון , התאימו לצורכי הגנת הנקודות מפני התקפות של כנופיות או פורעים , אך לא לפעולתו של כוח בשדה . הגרעין האנושי המאומן לכוח שדה כזה מנה קרוב לאלפיים איש , שרכשו את הכשרתם וניסיונם בפלוגות השדה של הארגון ( הפו"ש , ( במשטרת היישובים העבריים , בפלגות הלילה של וינגייט וביחידות צבא בריטיות . גרעין זה חסר תשתית ארגון כוללת , מפקדים ברמה שמעל למפקדי מחלקה , וכמובן נשק וציוד , שחולקו בין הנקודות השונות ושועבדו לצורכי המסגרת הטריטוריאלית . ההערכה היתה , כי "ארגון ה'הגנה , ' במצבו הנוכחי , מוכשר , לכל היותר , להגנה על הנקודות העבריות ועל כמד . שטחים יהודיים רצופים 2 בפני כנופיות מוגבלות במספרן ובזיונן . " בגלל מצב דברים זה בשורות ה"הגנה , " מצב שהחמיר עם שוך המרד הערבי , היה היישוב תלוי להגנתו בכוחות הצבא הבריטי בארץ . בסופו של דבר , הצבא הבריטי הוא שדיכא את המרד , ואולם צבא זה עשוי היה להיקרא לחזיתות רחוקות מן הארץ בשעה שתפרוץ מלחמת עולם . החשש להישאר פנים אל פנים מול ערביי הארץ , בשעה שהצבא הבריטי יעזוב , ליווה את היישוב למן משבר מינכן בקיץ . 1938 חשש זה עמד ביסוד התביעות הצבאיות של התנועה הציונית מבריטניה , והצעות העזרה לשעת מלחמה שהוצעו על ידה בארץ ובלונדון , ועיקרן גיוס כוח צבאי יהודי בארץ-ישראל , שיוכל לקבל על עצמו אחריות לביטחון היישוב ולהגנתה של הארץ בשעה שהצבא 3 הבריטי ייאלץ לע 1 זבה מתוקף הנסיבות הבינלאומיות . לאחר כמה גלגולים , סוכמו התביעות הללו בתחילת המלחמה בתזכיר שהוכן במשרד הציוני בלונדון בעבור וינסטון צ'רצ'יל , ( Churchill ) אז הלורד הראשון של האדמירליות . את התזכיר כתב אורד וינגייט , ( Wingate ) אשר שמש אותה עת יועץ צבאי בלתי רשמי לוו ייצמן ועמיתיו בלונדון . וינגייט טען בתזכירו , כי 15 אלף חיילים
|
|