|
|
עמוד:5
יתר על כן , לא מן הנמנע כי רש"י יצא להדגיש בדבריו דווקא את החיוב להניח תפילין ולקבוע מזוזה בארצות הגלות , וכי הוא ביקש דווקא לחזק ידיים רפות שנכשלו במצוות אלה בדורותיו ובמקומותיו . שכן , יש בידינו מקורות מגוונים , המעידים על התרשלות בקיומן של מצוות תפילין ומזוזות בדורות שלאחר רש"י . די לציין , כי רבנו תם — נכדו של רש"י — העיד 14 מפורשות , כי עוד לא עברו 'עשר שנים שבכל מלכותנו לא היו מזוזות , ' כפי שהוסיף והעיד במקום אחר גם על דבר מעמדה הרופף של מצוות תפילין בזמנו ובמקומו . 'אין תימה על מה שמצוה זאת רפויה בידינו , שגם בידי חכמים היתה רפויה . ' באותם הימים , אף נמצאו כאלה שגרסו , כאילו התלמוד הירושלמי פטר מן המזוזה כל 'עיר שיש בה חזירים , ' היינו , את בתי ישראל כגלות ! — ור' יצחק בר' אברהם ( הריצב"א , ( תלמידו של רבנו תם , אמנם יצא במפגיע כנגד גירסה זו . י' ( ראוי לציין , כי לאחר מכן נשמעה בחוגיהם של בעלי התוספות עצמם הדעה , שלפיה , התורה לא חייבה במזוזות אלא את ' שעריך , ' היינו , אלה שהם שלך ממש — שערים שבארץ ישראל — ולפיכך , החיוב לקבוע מזוזה בחוץ לארץ איננו נוהג אלא מחמת תקנתם של חכמים (! 14 שו"ת מהר"ם ב"ב , קרימונה רצ"ו , סימן קח . ראה : א"א אורבך , בעלי התוספות , ירושלים תשכ"ח , עמי . 72 מאוחר יותר מצינו כזאת בדברי המהרי"ל : יולא נודע מאין הורגלו שכ"כ ממעטין במזוזות במדינות הללו' ( שו"ת מהרי"ל , ונציה ש"ט , סימן צד . ( ראה : יי דינרי '" , רבי שלח מזוזה לארטבך — שלושה מישורי דיון , ' מכתם לדוד . ספר זכרון הרב דוד אוקס , רמת גן תשל"דו , עמי . 99 15 תוספות , שבת , מט ע"א , דייה יכאלישעי . וראה : בבלי , שבת קל : 'כל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות , כגון תפילין , עדיין היא מרופה בידםי . 16 רי משה מקוצי , ספר מצוות גדול , שונצינו רמ"ח , עשין , כד ; הגהות מיימוניות , הלכות מזוזה , פ"ז , אות ה . השווה : רבנו ירוחם ברי משולם , תולדות אדם וחוה , קושטא רע"ו , נתיבכא , חלקז ; ר' אהרון בר' יעקב מלוניל , אורחות חיים , ברלין תרס"א , הלכות מותה , עמי 1 195 'השתא שאץ העולם נוהרים משום האי טעמא דסמכינן אהה דאמרינן עיר שיש בה חזירים פטור מן המזוזה , וכתב הר"י מקורביל שאין זה נמצא בשום מקום לא בתלמוד לא בירושלמי . ' על דרך התפתחותה של אמרה זו , ראה : ש' ליברמן , ירושלמי כפשוטו , ירושלים תרצ"ה , עמ' בו ( והמקורות המובאים שם . ( וראה : אורבך ( לעיל , הערה , ( 14 עמ' ; 223 דינרי ( לעיל , הערה . ( 14 עמ' . 99 17 ר' יוסף בכור שור , תלמיד אחר של רבנו תם , יצא נגד פרשני תורה מסוימים , שלפיהם הכתוב יאינו מדבר בתפילין ומזוזות' כלל , והיו 'טועים ומשבשים ומראים פנים בתורה שלא כהלכה / אלה נקטו גישה סקריפטוראליסטית , וביקשו לקרוא את הפסוקים על דרך הפשט הרדיקאלי : 'שאומרים : '' והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך וכתבתם על מזוזות ביתך" ... אילו אינם ממש תפילין ומזוזות / > ראה : אורבך [ לעיל , הערה , [ 14 עמי . ( 117-116 אך ראה : פירוש התורה לרשב"ם , מהדורת ד' ראזין , ברסלאו תרמ"ב ( ירושלים תש"ל , ( שמות יג ט , עמ' . 98 18 ראה . מושב זקנים על התורה . קובץ פירושי רבותינו בעלי תוספות ז"ל , מהדורת ד"ס ששון , לונדון תשי"ט , עמ' תצט : 'וא"ת היכי נקט [ רש"י ] טעמא משום כדי שתהיו מצויינין , תיפוק ליה משום דאמרינן חובת הגוף נוהגת בין בא"י בין בחוצה לארץ . וי"ל דאמזוזות קאי , שהרי חיוב מזוזה בגולה [ על שערי מדינות ] לא הוי אלא מדרבנן , דהא כתיב ובשעריך , דהיינו א"י , למעוטי ח"ל דלא מיקרי שעריך . ' לפי גישה חריגה זו , קביעת מזוזה בחוץ לארץ אינה מתחייבת אלא מדרבנן . ( המהדיר נרתע מכך , ולכן הוסיף סייג — 'על שערי מדינות' — למעט שאר שערים שיתחייבו מרין תורה . וראה בבלי , יומא יא . < פירוש זה מנטרל את לשון רש"י מכל עוקץ פוטנציאלי , מכל מגמה של שלילת הערך הסגולי של החיים הדתיים בגלות ; מעתה , רק המזוזה לברה — שממילא אינה מתחייבת בגלות מדאורייתא — היא אשר נוהגת בגלות כציונים גרידא . דומה כי פירוש זה מציע פיסוק מיוחד ללשון
|
|