|
|
עמוד:4
אילו היה פירוש זה נחלתם של כלל החכמים , היה מאמרנו נחתם בנקודה זו , אך לא כן הוא . והרעיון המדרשי פנה והלך לו בדרכים שונות ומפותלות . תפילין ומזוזות כציונים לציון בפירוש רש"י לדברים יא , יח , אנו מוצאים פרפראזה מעניינת על דברי המדרש . רש"י כתב : 'אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצות , הניחו תפילין עשו מזוזות , כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו . וכן הוא אומר "הציבי לך ציונים" . ' דברים קצרים אלה היו ברבות הימים למוקד חשוב של הוויכוח על מעמדם של חיי הגלות ועל משקלו של המעשה הדתי כארצות הגלות . יש לשאול : האמנם ביקש רש"י למעט בערכם של כל המעשים הדתיים הנעשים בחוץ לא , ^ באשר הם , והוא יצא לייחס לכולם מעמד אינסטרומנטאלי בלבד ? האמנם , לדבריו , גם המצוות שאינן תלויות בא ^ — כמו תפילין ומזוזות — אינן מתקיימות מעיקר הדין אלא בארץ ישראל , ורק בה הן זוכות למעמד סגולי ? לאו דווקא . נראה , כי פרפראזה יוצרת זו שחיבר רש"י על דברי המדרש , נבעה כראש ובראשונה מטעמים פנימיים של פרשנות יותר מאשר משיקולים 'אידיאולוגיים' חיצוניים או מנימוקים תיאולוגיים כוללים . היא משקפת , בפשטות , את סמיכות הפרשיות ( בתורה ובמדרש ) בין עונש הגלות — 'ואבדתם מהרה מעל ? pan הטבה , ' לבין מצוות תפילין ומזוזה — 12 3 12 ' וקשרתם אתם לאות על ידכם ... וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך' ( דברים יא יז-כ ' . ( 12 מדרש הספרי , שם . ובעיקר — התלמוד הירושלמי במסכת שביעית , פ"ו ה"א , למדו מן הפסוקים הללו על עצם החיוב של מצוות הגוף בחו"ל ( להבדיל מן התלמוד הבבלי , קידושין לז ע"א . שלמד זאת מכתוב אחר . < רש"י בנה את פירושו על דרשה זו של הפסוקים וסמך לה את דרשת 'הציבי לך ציונים . ' מקורו של רש"י בירושלמי נעלם מעיניהם של פרשנים לא מעטים במרוצת הדורות , ולפיכך תמהו על פירושו , שאינו הולם את דברי הבבלי ( וראה להלן . ( תודתי נתונה לפרופ' י' תא שמע , על עצותיו המועילות בעניין זה . על סמיכות הפסוקים הנזכרת , כעילה ישירה לפירושו הנדון של רש"י , ראה ו רמב"ן , הפירוש לתורה , ויקרא יא כה ו ר' אברהם בקראט הלוי , ספר הזכרון , מהדורת א' אשכנזי , ליוורנו תר"ס ( ירושלים תשכ"ח , ( דברים יא יח ו ר' עובדיה מברטנורא , ספר עמר נקא על פירוש רש"י , פיסה תקע"א ( טשרנוביץ תרי"ז , ( דברים שם , דף ג ע"ב ; ר' אליהו מזרחי , אוצר מפרשי תורה , ירושלים תשל"ג , שם שם ; ר' דוד בן זמרא , שו"ת הרדב"ז , ורשה תרמ"א , ח"ו , סימן בקנד ; מהר"ל , גור אריה ( על פירוש רש"י , ( נדפס באוצר פירושים על התורה , ירושלים תשי"ח , דברים שם ; ר' יהודה בן יוסף גזפון , מנחת יהודה , ירושלים תש"ם , דף מח ע"ב . ראה גם בפירוש 'זרע אברהם' על הספרי , המבורג חקמ"ט , עקב , פי' מג : 'וטעמו [ של המדרש ] מדסמיך ליה וקשרתם וכתבתם . ' ראה גם להלן , הערה . 28 13 ייתכן שהקישור בין 'הציבי לך ציונים' לבין מצוות תפילין , כפי שהופיע בלשון רש"י , נעוץ גם בלשונו של מדרש הספרי הנזכר , שם נדמו המצוות שישראל מצוינים בהם לתכשיטים , שאשה מתקשטת בהם ו 'ואבדתם מהרה ושמתם את דברי אלה וגו , ' אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ , היו מצויינים במצוות , שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים . משל למלך בשר ודם שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה , אמר לה . הוי מקושטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים . כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל , בני , היו מצויינים במצות , שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים , הוא שירמיהו אומר הציבי לך ציונים וגוי , אלו המצות שישראל מצויינים בהם . '
|
|