|
|
עמוד:46
בית הכנסת אל מצריון ( אל אסתאד ( ' בית תפילה זה מוכר הן בשם בית הכנסת אל מצריון = ) המצריים ) והן בכינוי ביה הכנסת _אל אסתאד' = ) האדון . ( כינוי בית הכנסת בשם _אל מצריון נועד לבטא את חשיבותו של בית כנסת זה לכלל יהודי מצרים . ואולם מאז המאה ה 6 ו מכונה בית תפילה זה במספר מקורות בשם ביה הכנסת _אל אסתאד / השינוי בשמו של בית הכנסת נבע כנראה מהעובדה שבשנת 1545 הורו השלטונות על סגירת בית הכנסת . בתוקף צו זה סגור היה , בית הכנסת במשך ארבעים שנה . בשנת 1585 התיר השליט המקומי אבראהים פאשא , אשר אחד מכינוייו היה אל אסתאד / לקהילה היהודית לפתוח מחדש את בית הכנסת . כאות הוקרה כונה בית הכנסת אל אסתאד . ' מאז ובמשך 390 שנים שימש בית הכנסת _אל מצריון את יהודי השכונה . בית הכנסת ניצב על תלו עד לשנת 1975 , אז נאלצה הקהילה למכור את המבנה מסיבות כלכליות . מאוחר יותר הוא נהרס , ואת מקומו תפס מבנה חדש . בבית כנסת זה נהגו להתפלל בימי מועד וחג גם יהודים משכונות אחרות בקהיר . לדברי מאיר בן דב , במאות האחרונות שימש בית כנסת זה כבית התפילה המרכזי והייצוגי של הקהילה היהודית בשכונת היהודים . לנוכח מעמדו זה התקיימו בבית הכנסת התפילות המרכזיות בהשתתפות גדולי שליחי הציבור והרבנים של קהיר . בבית כנסת זה הוכנסו רבני מצרים לתפקידם , ובו הם ניהלו תפילות בימי מועד מיוחדים . כך בליל ראש חודש אדר נהוג היה לקרוא בבית כנסת זה את 'מגילת פורים דמצרים . ואילו ב בח בחודש אדר נהגו יהודי קהיר לחגוג בשכונת היהודים את יפורים של מצרים / מנהג זה הוא זכר לסיומן של הגזרות והרעות שבאו על יהודי קהיר בשנת . 1524 אז מרד מושלה של מצרים , אחמד פאשא , בסולטאן _העותימאני ( סלימאן המחוקק ) וביקש להכריח את אברהם קאשטרו , ממנהיגי הקהילה היהודית , להטביע עבורו מטבעות . משסירב קאשטרו לעשות כן הורה השליט הממלוכי לתקוף את שכונת היהודים . כישלון המרד והשבת הסדר , אשר חלו סמוך למועד חג הפורים , נקשרו אצל יהודי קהיר לנסי חג הפורים המופיעים במגילת אסתר . כך הל ך והתבסס הנוהג לחגוג את פורים של מצרים . על כך כתב הרב רפאל אהרן בן שמעון : בראשית המאה העשרים ; בית הכנסת של הפורטוגזים ; ובית הכנסת תלמוד תורה , אשר שימש הן לתלמוד תורה והן כבית כנסת . קורותיהם של שלושה בתי כנסת בשכונת היהודים — _אל מצריון , רב משה ( המוכר גם כבית כנסת הרמב"ם ) וכפוסי — עשויים ללמדנו על תהליך דעיכתה של הקהילה היהודית בשכונה ועל קורותיהם של בתי הכנסת שלה . בית הכנסת אל מצריון נהרס . בתי הכנסת רב משה וכפוסי ניצבים על תלם , ולמרות העזובה נעשות במקום מדי פעם פעולות המשמרות את זכר עברם המפואר . דרכי ההגעה לבתי הכנסת האלה סומנו במפת המוסכי שהובאה לעיל . במפה צוינו גם מקומותיהם המשוערים של בתי הכנסת שעמדו בשכונת היהודים ואשר אינם קיימים עוד .
|
|