|
עמוד:39
עלות השחר . בשערי הרובע הוצבו שוטרים או חיילי משמר . הם הופקדו על השלטת החוק והבטחת הסדר , ובמקרים אחדים היה עליהם להגן על יושבי הרובע בעת צרה . חלק ניכר מבתי המגורים בשכונת היהודים היו מבנים דו קומתיים עשויים לבנים ואבן ) . במהלך המאה העשרים נבנו במקום גם בתים המתנשאים לגובה של חמש או שש קומות ( . קירותיהם האפורים והמאובקים של המבנים ניצבו סמוכים ביותר זה לזה . המראה החיצוני של הבתים היה פשוט _וחד גוני . על דלתות העץ של הכניסות לבתי היהודים הותקנו מזוזות , ולעתים אף סמלי מגן דוד . בדרך כלל לא העידה חזותם החיצונית העלובה של המבנים על פנימיותם : בפנים היו הבתים לרוב מוחזקים היטב , נקיים ומרוהטים בטוב טעם . יש המסבירים ניגוד זה במעמדם הרגיש של היהודים בבני חסות בחברה המוסלמית המקומית . בית מגורים שכיח כלל מספר חדרי שינה צרים , מטבח וחדר רחצה . בבתיהם של יהודים רבים מצויים היו דיוקנו של _רמב"ם ופריטים המסמלים מזל והצלחה , כגון תבליטי חרס ונחושת בצורת כף יד ( חמסה . ( עם זאת , גם בקרב יהודי השכונה ניכר הבדל בין בתי האמידים לבין מגוריהם של חסרי היכולת . הבדל מעמדי זה התבטא לא רק במראהו החיצוני של מבנה המגורים , אלא גם במיקום הבית , בגודלו , בהרכב רהיטיו ובעיצובו הפנימי . בתי האמידים כללו פרוזדור כניסה , אשר הוביל לחדר אירוח רחב . רצפתו של חדר אירוח זה הייתה לעתים עשויה אבני פסיפס . הדלתות והחלונות היו עשויים עץ משובח . קירותיו הפנימיים של הבית נצבעו בצבעים שונים , ועל הרצפה פרושים היו שטיחים ומחצלות . ואילו מגוריהם של חסרי היכולת כללו לרוב חדר קטן , צפוף , וכמעט חסר כל פריטי ריהוט , ובחלל זה רוכזו כל פעילויות דרי הבית . כמו בשכונות האחרות גם בשכונת היהודים שימשו מרבית המבנים הן למגורים והן לעסקים . לרוב שימשה קומת הקרקע לעסקים , והקומות העליונות למגורים . ההיסטוריון אליהו אשתור , אשר כתב חיבור מקיף ומפורט על היהודים במצרים בתקופה העותימאנית , ציין כי בשכונת היהודים עצמה היו שווקים קטנים , ולא היה שוק גדול ומרכזי . השווקים המרכזיים והבזארים נמצאו מחוץ לשכונת היהודים , אם כי די סמוך לגבולותיה . בשכונת היהודים היו בעיקר חנויות קטנות , שבהן מכרו בעלי מלאכה וסוחרים קמעוניים מוצרי צריבה לתושבי השכונה . לדברי אשתור היו אלה 'חנויות קטנות ואפלות ששטחן הצר ותקרתן הנמוכה אפשרו לסוחר בקושי לשים בהן את מעט הסחורה . החנוני היה מוציא את הסחורות ושם אותן לפני החנות על גבי אצטבא של אבן . ' בסמטאותיה הצרות של שכונת היהודים התהלכו בסך בני אדם ובעלי חיים . פרדות נשאו משאות , וקולות העגלונים נשמעו ברמה למען יפנו להם העוברים והשבים מעבר . ברקע נשמעו הלמות הפטישים וכלי מלאכה ידניים אחרים מכיוון בתי המלאכה . כל אותם קולות התערבבו בקריאותיהם של רוכלים המכריזים על סחורותיהם , בעוד עמיתיהם נושאים ונותנים עם הקונים על טיב תוצרתם ועל מחירה . מדי פעם נשמעו צלילי פעמוניהם של מוכרי מיני משקאות ממותקים קרים . קו האופק של הרחובות 39
|
|