|
|
עמוד:22
נאלצו ראשי הכנסייה הקופטית המקומית להעלות מס כבד לשליט מצרים אחמד אבן טולון . ( 884-835 ) במאמץ לגייס את סכום הכסף הגבוה מכרו ראשי הפטריארכייה הקופטית את אתר הכנסייה ונחלת אדמה בסמוך לו לקהילה היהודית . לאחר רכישת המבנה עשו בו הרוכשים , היהודים הירושלמים , שינויים כך שיתאים לייעודו החדש — בית כנסת . על פי הגרסה השנייה , הפחות נפוצה . הוקם המבנה מלכתחילה כבית כנסת , וזאת מאות שנים לפני הכיבוש הערבי של מצרים . בעלי דעה זו מתקשים להעריך , מתי הוקם בית הכנסת ; יש בהם המשערים , שהמבנה המקורי הוקם בשנת 25 לספירה . בראש המחזיקים בטיעון זה שלמה דב גויטיין , מרק כהן ושמואל תמרי . לטענתם , הכנסייה היוונית האורתודוקסית אשר הפטריארכייה הקופטית מכרה ליהודים בשנת 882 הוסבה לבית הכנסת של היהודים הבבליים , אשר זה מקרוב הגיעו לפסטאט ונזקקו לבית כנסת . מתכונתו של בית הכנסת בתבנית טיפוסית של בסיליקה מוסברת בנימוק , שכך נהגו לבנות בתי תפילה באותם ימים . במהלך למעלה מ 00 וו שנות קיומו פשט ולבש בית הכנסת עזרא צורות מספר פעמים . הקשיים בהתחקות אחר מקורות המבנה הארכיטקטוני של בית הכנסת עזרא נובעים מפגיעות שמהן סבל המבנה במאות _ה וו וה 2 ו וכן מהעזובה ומאחזקתו הלקויה עד לשיפוצו המקיף בסוף המאה ה . 19 בשנת 1012 ציווה החיליף הפאטמי אל חאכם באמר אללה ( נפטר בשנת ( 1021 להרוס את בתי התפילה הנוצריים והיהודיים בפסטאט . בית הכנסת עזרא נהרס עד ליסודותיו , ובמשך שנות דור נותר בהריסותיו . בשנת 1039 / 40 הושלם שיקומו של בית הכנסת . הסיבות למתן האישורים לשיקום המבנה ( מאת השליט הפאטמי החדש , בנו של אל חאכם ) אינן ידועות לנו . העדויות שבידינו אינן מספיקות כדי לקבוע , האם באותו שלב נבנה בית הכנסת מחדש במתכונתו הארכיטקטונית הקודמת , או שמא משלב זה קיבל בית הכנסה מראה חדש ברוח הזמן . השחזור הרעיוני שלהלן , מעשה ידי קאסוטו על פי עדויות מתקופות שונות , עשוי להצביע על מראהו האפשרי של בית הכנסת עזרא לאחר בניינו מחדש באותו שלב . בסוף שנת 1168 הורה מפקד הצבא הפאטמי על שרפתה של פסטאט במאמץ לבלום כוח צבא צלבני שהלך והתקדם לעבר הבירה קהיר . מקום מושבם של היהודים , ובכלל זאת בית הכנסת עזרא , כמעט לא נפגע . עם זאת , מכאן ואיל ך הל ך וירד מעמדה של פסטאט . העיר התרוקנה בהדרגה מיושביה . הללו העדיפו לעבור לבירה הסמוכה קהיר , אשר הבטיחה שפע של הזדמנויות , וזאת לצד התבססותה כמרכז השלטוני , הכלכלי , התרבותי והדתי במצרים . התושבים שעקרו מפסטאט לקחו עמם כל רכוש בעל ערך . חל ק מבנייני העיר פורקו ושימשו כחומר גלם לבניית מבנים בשכונותיה החדשות של קהיר . בשנת 1265 כילתה אש חל ק ניכר מפסטאט , ודחקה גם בחסרי האמצעים לנטוש את העיר ולעבור לקהיר . ראוי לציין , כי במהלך המאות ה 4 ו וה 15 הפכו מצרים בכלל וקהיר בפרט מוקד משיכה למהגרים מרוב ארצות הים התיכון , ואף מעבר להן . על כך כתב אבן ח'לדון : רבים מעניי המגרב מבקשים לעקור למצרים . כרי להיפטר מנטל הדלות , מפני שהם שומעים כי הרווחה במצרים מרובה מבבל שאר הארצות . בני ההמון מאמינים שמצב זה
|
|