|
|
עמוד:10
המאבק הלאומי המצרי לעצמאות מדינית נגע גם ליהודי מצרים , וחל ק מהם אף השתתפו בו באופן פעיל . במקביל . בעיקר מראשית שנות הארבעים . העניקו רבים מיהודי מצרים את תמיכתם לתנועה הציונית . וצידדו בכינון מדינה יהודית בארץ ישראל . עד לשנת 1947 נתפסה כפילות זו כאפשרית על אף מורכבותה . מרבית יהודי מצרים . בין שאהדו את הציונות ובין שהיו אדישים לה , ראו עצמם בראש ובראשונה מצרים בני דת משה ; יחסם של השלטונות והחברה כלפיהם היה דומה . ואולם לאחר הקמת מדינת ישראל ולנוכח מעורבותה המסיבית של מצרים בסכסוך הערבי ישראלי חלה הידרדרות מהותית במעמדם האזרחי , הכלכלי והקהילתי של יהודי מצרים . השלטונות והחברה שוב לא ראו בהם אזרחים מן השורה . גורמים היסטוריים , תרבותיים , דתיים , חברתיים וכלכליים חברו לחולל את השינוי הדרסטי . תהליך התרוקנותה של הקהילה היה מהיר ומקיף . מרבית יהודי מצרים היגרו ממנה לישראל ולמדינות במערב . במשך שלושת העשורים הראשונים לעצמאותה של מדינת ישראל הסלים המאבק בין מצרים לישראל . בפרק זמן זה ניהלו שתי המדינות חמש מלחמות עקובות מדם , והתהליך ההדדי של טיפוח חשדנות ואף דמוניזציה של האויב היה לאחד המאפיינים המרכזיים של החברות הישראלית והמצרית . עם פתיחתו של תהליך השלום , בעקבות ביקורו בירושלים של נשיא מצרים הקודם מחמד אנור אל סאדאת , החל שלב חדש בקורותיהם של שני העמים . חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים אפשרה את ראשית נרמול היחסים בין שתי המדינות . פתיחת הגבולות למעבר חופשי של מבקרים אפשרה מפגש מחודש עם שרידי הקהילה היהודית , וכן עם האתרים היהודיים . מאז חיבורו של היווני הרודוטוס , 'היסטוריה ; הייתה ארץ הנילוס מושא לאלפי כתבים . תרבותה הפרעונית על שרידיה המדהימים , וכן מורשתה האסלאמית והערבית העשירה , ריתקו חוקרים , סופרים והרפתקנים כאחד . במאה העשרים , עם התמסרותם של המחקר ותעשיית התיירות , נוספו מחקרים , ספרי מסע ומדריכים רבים על מצרים . חיבורים אלה מעידים על קיומה של עדה יהודית במצרים לאורך אלפי שנות היסטוריה . עם זאת עדיין אין בנמצא חיבור המוקדש לאתרים היהודיים במצרים , והדיון בנושא זה במקורות העומדים לרשותנו מצומצם , ולרוב לוקה בחסר . ספר זה מבקש למלא חלל זה , ולשמש הן כמדריך למבקש לבקר באתרים יהודיים במצרים והן כמקור לתולדות יהודי ארץ הנילוס . ייעוד כפול זה אפשרי מכיוון שהחיבור אינו כתוב כמדריך תיירים שגרתי , אלא ב'היסטוריה גאוגרפית . ' החיבור חולק לפרקים על פי _אמת מידה גאוגרפית . כל פרק נפתח בהצגת ייחודו של המקום ודרכי ההגעה אליו . עיקר הדיון מוקדש לבחינת האקולוגיה של האזור , התפתחותו ההיסטורית , ייחודו כסביבת מגורים יהודית , פירוט דפוסיה החברתיים , הכלכליים והתרבותיים של הקהילה היהודית שישבה במקום ותיאור מרבית האתרים היהודיים המצויים בו . הדיון בפרקים מבוסס על מקורות מגוונים מתקופות שונות . חיבור זה עוסק באתרים יהודיים מרכזיים במצרים , אך אינו מתיימר להציג את כל
|
|