|
|
עמוד:7
הקדמה מספר הדרוזים ( בנו מערוף = אנשי החסד ) בעולם עומד כיום על פחות ממיליון נפש , והם מרוכזים בעיקר בשלוש מדינות . סוריה , לבנון וישראל . המבקש להכיר את חייהם של הדרוזים נתקל בשני קשיים של ממש : א . הדת הדרוזית היא המאפיין החשוב ביותר של בני עדה זו , וכל מגמה להכיר אותם בלא לעמוד על יסודות אמונתם לוקה בפגם חמור , דא עקא שהכרת הדת הדרוזית אינה אפשרית הואיל ודת זו סודית . ב . המחקרים והפרסומים על עדה זו מועטים יחסית , ואף אותן עבודות שראו אור חשודות בדרך כלל מבחינת מהימנותן וגישתן : מחד גיסא , על פי רוב השתדלו חוקרים מוסלמים לתאר — שלא בצדק — את הדרוזים בתור בני דתם , ועל כן הבליטו את המשותף לשתי הדתות , לעתים אגב הצגה מעוותת של "עובדות" כדי שהללו יהלמו את השקפתם שהדרוזים הם ערבים מוסלמים . מאידך גיסא , לא יכלו הדרוזים , בהיותם מיעוט מבוטל ( כמעט ) ונרדף בקרב האוכלוסייה המוסלמית במזרח התיכון , להתבטא התבטאות חופשית ; ומשום כך השתדלו אף הם שלא להבליט את היסודות המבדילים אותם מן הרוב המוסלמי . בעניין זה הם נהגו על פי עקרון התקיה ( ההישמרות ) המתיר להם התנהגות חיצונית המותאמת לבני הדת והעם שבקרבו הם יושבים . על אף האמור לעיל נכתבו כמה מחקרים חשובים שסייעו להכרת הדרוזים . ראויים לציון עבודותיהם של החוקרים האלה : ס' דה סאסי — שכתב את מחקרו בלשון הצרפתית ; פ"כ חתי , ד' ברייר , קיס פרו וג' בן דור — שכתבו באנגלית ; אמין טליע , סאמי נסיב מכארם , מחמד עבד אללה ענאן ועבד אללה אלנג'אר — שכתבו בערבית ; בעברית נכתבו כמה עבודות חשובות . בייחוד ראוי להזכיר את עבודותיהם של אהרן ליש , של סלמאן פלאח , של שכיב סאלח ושל מורי ורבי , פרופ' חיים בלנק , שהמחקר שלו על עדה זו הוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה . שלושה נושאים עיקריים נבחרו לדיון בספר זה , בשל משנה החשיבות שנודעה להם בעידן המודרני במזרח התיכון בכלל ובארץ ישראל בפרט : א . אמונה וזהות דתית התפתחות התקשורת על מגוון כליה וריבוי ההזדמנויות המאפשרות לדרוזים להתחכך בבני דתות ובבני לאומים אחרים בתחומים השונים של החיים חידדו את השאלות הכרוכות
|
|