|
|
עמוד:11
אביעזר רביצקי מבוא העקדה והברית : אברהם ובניו בהגות היהודית האב ובניינו " אברהם אבי המאמינים" — האומנם ? האם אין כינוי זה של אברהם העברי מטה מראש את כף המאזניים לצדה של התפיסה הנוצרית ( הפאולינית ) בשאלת דמותו של אבי האומה ובשאלת מהותם של החיים הדתיים ? האם אין הוא מעניק בכורה לאמונות ודעות , להשקפות והרגשות , על פני המעשים והפעולות , על פני אורחות החיים וההתחייבות הדתית הממשית ? במילים אחרות : האם אברהם הוא אבי המאמינים " ) והאמין בה' ויחשבה לו לצדקה ( " או אבי המקיימים " ) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ?( " קולה של שאלה זו מהדהד שוב ושוב בין דפיו של ספר זה . כבר במאמר הפותח הדגיש אוריאל סימון , כי לפי פשוטו של מקרא אברהם איננו אבי האמונה באל אחד . ספר בראשית רואה את אמונת הייחוד כנחלתם של בני הדורות שקדמו לאברהם ( ובראשם 1 אדם ונח , ( ואיננו מייחס להם שום תופעה של עבודת אלילים . לעומת זאת הספר מדגיש מאוד את חטאם של בני הדורות הראשונים ואת השחתת דרכם . מורשתו של אברהם לא הוצגה אפוא כניגודה של האלילות , אלא בניגודם הישיר של החמס והחטא . במקביל לכך גם הדרך שהנחיל אברהם לבניו עומדת כולה על חיובים ו"מצוות עשה : " לך לך , קח נא , צדקה ומשפט , ברית מילה . כידוע , דמותו של אברהם אבינו כמנתץ אלילים , או כפילוסוף מונותאיסטי החוקר את סודות הבריאה , היא בעיקרה יצירתם המדרשית של חז"ל ושל מחברי הספרות האפוקליפטית והספרות ההלניסטית היהודית . אולם יצירה מדרשית זו לא דחקה מפניה את דמותו המקראית של אברהם . יתר על כן : גם בעת העתיקה וגם בימי הביניים התקיימה נטייה גלויה של חכמי ישראל לשים דגש חזק על המעשה הדתי בחיי אברהם , או , לפחות , לצייר את מפעלו כחיבור אורגני בין עיון למעשה . במקרים רבים נעשה הדבר ביודעין מתוך מגמה פולמוסית מכוונת : תחילה כנגד היהודים המתייוונים ויחסם אל המצוות , ולאחר מכן כנגד ההשקפה הנוצרית שהנמיכה את קומתו של אברהם בעל המעשה וברית 1 ראו באחרונה י' ליבס , תורת היצירה של ספר יצירה , תל אביב תשס"א , עמ' . 80
|
|