|
|
עמוד:11
פתח דבר שיטת הזרמים בחינוך , בתקופת היישוב , זוכה גם כיום להתייחסות רבת פנים : מהשאיפה לכינונו מחדש של זרם העובדים ועד לאזהרה מפני הסכנה שבחזרה למערכת חינוך המטפח זיקה פוליטית . יחודו של פרק זה בתולדות החינוך הלאומי הוא בכך שביטא הדדיות מקורית שבין חינוך לחברה בהתהוותה , ויצר שיטה פדגוגית בלתי שיגרתית . היווצרותם של שני סימני היכר אלו של החינוך בתקופה זו העמידה במרכזו של דיון ציבורי נוקב וחריף את זרם העובדים . הוויכוח והמאבק על עצם קיומו ודרכו החינוכית , העמידו את החינוך הלאומי במרכז ההתענינות החברתית של היישוב בארץ , ובכך ערכו ההיסטורי . מרכזיותו של זרם העוברים היתה בעלת משמעות החורגת מן התופעה עצמה ומן ההקשר המקומי שלה , ובכך היא הגבירה את הסקרנות לחקור ולהכיר את מקורותיו ודרכי התפתחותו . תחנתו הראשונה של חיבור זה היא עבודת המחקר לתואר "דוקטור לפילוסופיה" בהדרכתו של מורי וידידי פרופ' סיני אוקו ז"ל . פרופ' יוסף גורני , חברי , שימש אף הוא כמדריך בכתיבת העבודה . כראש המכון לחקר הציונות יעץ ועודד אותי לפתח חיבור זה ולפרסמו כספר . ד"ר אניטה שפירא , ראש המכון כיום , סייעה בקידום הוצאתו של הספר . בית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב נטל על עצמו את השותפות בהוצאתו לאור , והעומדים בראשו : פרופ' דוד חן פרופ' מיכאל חן ופרופ' רינה שפירא סייעו רבות . תודה חב אני לארכיון העבודה ובעיקר לגבי מוסיה ליפמן : לארכיון הסתדרות המורים , ובמיוחד לגב' חםיה דבות'צקי ; לארכיון הציוני המרכזי , לעומד בראשו ד"ר מיכאל היימן , ולחבר עובדיו המסור : לארכיון מפא '' י ולארכיון הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית . בבית ההוצאה של הקיבוץ המאוחד מצאתי אווירת בית אוהדת ומסייעת , בראש ובראשונה בזכות הענין והעצה הנבונה להם זכיתי מעורכו של הספר מר אברהם תרשיש , ומן השקידה והדיוק שגילה מר יהושע אורן שהתקין את הספר לדפוס . תודתי נתונה למר יואב סילברט , שערך את מפתח השמות והענינים . הכנתו וכתיבתו של הספר תבעו מרעייתי וילדי שותפות ונשיאה בעול . תמיכתם ועידודם , הראויים לתודותי , נתנו בידי את היכולת להשלים חיבור זה .
|
|