|
|
עמוד:110
הוראה וחינוך ביהדות בקהילה היהודית המסורתית ניתן רק חינוך דתי , והרב היה מופקד על תפקודו התקין . מורים , שנקראו "מלמדי דרדקי" - כלומר , מלמדי ילדים צעירים , הקנו לבנים בני שלוש לפחות ידע בקריאה , והחלו ללמד אותם את התורה . המוסד החינוכי לגיל הצעיר נקרא "חרר , " או "תלמוד תורה . " בקהילות שהיה בהן מוסד חינוכי גבוה - הישיבה , למדו בנים בני 13 ומעלה . רב הקהילה היה בדרך-כלל גם ראש הישיבה , אך לעתים היה בעל תפקיד אחר בישיבה נושא גם בתואר ראש הישיבה . בנוסף לתפקיד ההוראה בישיבה , היה הרב נותן בהזדמנויות שונות שיעורי תורה / הלכה לבני קהילתו . כיום , רבנים המכהנים בקהילות יהודיות בארצות רבות מפקחים על הוראת היהדות במסגרות של שיעורי ערב ובתי ספר הפועלים ביום ראשון ( יום שבתי הספר הממשלתיים במדינות נוצריות סגורים בו . ( הרבנים אף מלמדים בעצמם במסגרות חינוכיות אלה . במדינת ישראל יש לרבנים , המכהנים ביישובים שונים , השפעה על בתי הספר של המגזר הממלכתידתי . הם נותנים שיעורים ומשמשים כתובת להתייעצות של המורים וההנהלה בשאלות חינוכיות ודתיות . בנצרות דאגה לחינוך דתי בסיסי הייתה אחד מתפקידיו של כוהן הדת בחברה הנוצרית המסורתית . כוהני הדת קיימו מסגרות לימוד מקומיות לילדי כל קהילה . לצד החינוך המקומי , בנתה הכנסייה הנוצרית מערכת של בתי ספר במנזרים . בתי הספר שבמנזרים קיבלו הן ילדים שהוכשרו לכמורה , או לחיי נזירות , והן ילדים שהסתפקו בלימוד קרוא וכתוב ובהיכרות עם כתבי הקודש ועם התפילות . המורים בבתי ספר אלה היו הנזירים והנזירות . מוסדות החינוך של הכנסייה ממשיכים להתקיים גם כיום , אך מספר הילדים הלומדים בהם קטן למדי ; זאת , מפני שרוב האוכלוסייה במדינות הנוצריות היא חילונית . בישראל , מערכת החינוך והסעד של שני זרמים נוצריים , הקתולי והאורתודוקסי , כוללת בישופים וכמרים , מסדרי נזירים ונזירות וכן רשת ענפה של מוסדות . רשת מוסדות זו מורכבת מגני ילדים , בתי-ספר , מכללות , בתי חולים ומרפאות , מעונות לקשישים ולנכים ועוד . מוסדות אלה אינם מגבילים את שירותיהם לנוצרים - במוסדות החינוך לומדים גס מוסלמים רבים , ומוסדות הסעד מסייעים גם לנזקקים הנמנים עם הציבור המוסלמי . בשונה מאנשי הדת המוסלמים והיהודים , אנשי דת נוצריים המשרתים במדינת ישראל אינם מקבלים את שכרם מממשלת ישראל , אלא נתמכים על-ידי הזרמים הדתיים שהם שייכים אליהם . באסלאם האסלאם מייחס חשיבות רבה ללימוד הקראן והחךית . ' במדינה המוסלמית המסורתית החלו בנים כבני חמש ללמוד ב"כתאב . " הכתאב היה המוסד החינוכי היסודי , ובו למדו קרוא וכתוב ומצוות יסוד והתוודעו לקראן . המורה בכתאב היה , בדרך כלל , האמאם של המסגד המקומי .
|
|