|
|
עמוד:105
בקהילות רבות הייתה נשיאת הדרשות חלק מתפקידו של הרב , והוא התייחס בהן גם לדברים שהיו קשורים לעם ישראל כולו וגם לבעיות המיוחדות לקהילה , או לקבוצת קהילות . בנוסף לציטוטים מן התנ " ך , ששולבו בדרשות מלכתחילה , התווספו להן בימי הביניים גם מובאות מספרי המדרש , מן המשנה ומהתלמוד . באמצעות הדרשה התוודע הציבור היהודי הרחב לספרות הדתית , ספג דברי עידוד בתקופות קשות , וכן למד להוקיר מעשים מוסריים ולגנות תופעות חברתיות שליליות . בנצרות הדרשה השבועית נישאת בכנסייה הקהילתית במהלך התפילה , וכוהן הדת הוא הנושא אותה . בכנסייה שבכפר או בעיירה נושא את הדרשה הכומר המקומי ובכנסיית המחוז - הקתדרלה - נושא אותה הבישוף . בדרשה , שנועדה לחזק את האמונה וללכד את ציבור המאמינים , משולבים דברים מתוך כתבי הקודש , ציטוטים מתוך כתבי "אבות הכנסייה " ומובאות מתוך חיבורים של אנשי כנסייה חשובים שבאו בעקבותיהם . הדרשה עוסקת פעמים רבות בנושאים אקטואליים הנוגעים לענייני הקהילה - בחיזוק תופעות חיוביות המתרחשות בה ובגינוי תופעות שליליות ; בחיזוק שמירת המצוות ; במסרים הקשורים בחגים שמועדם קרב ועוד . באסלאם התכנסות המאמינים לתפילה שבועית במסגד הייתה תמיד הזדמנות למנהיגות הדתית לשאת דרשה בפני הציבור . הדרשה היא נאום , שמטרותיו לחזק את האמונה ואת שמירת המצוות של כל מוסלמי וכן לחזק את הלכידות של הציבור . לדוגמה , דרשות המתקיימות בחודש הךמצ ' אן עוסקות בחשיבות הצום ; דרשות המתקיימות בזמן החג ' עוסקות בחשיבות ההתכנסות של מיליוני מוסלמים יחדיו בע > ר הקדושה מכה . גושא הדרשה במסגד נקרא ח'טיב . החיטיב חייב להיות אדם בעל כושר נאום ובקי בספרות הדתית . הוא עוסק בדרשותיו באירועים מן ההווה ודן בהם מתוך נקודת מבט דתית . הוא מחזק את טיעוניו באמצעות הסתמכות על הספרות הדתית : על פסוקי קךאן , על מובאות מן החךית' ועל דבריהם של חכמי הלכה . בשל השפעתו הרכה של הרו ' טיב על ציבור המתפללים , השתדל השליט למנות לתפקיד איש דת שהיה נאמן לו , ולהבטיח בכך את ציות הציבור לשלטונו . השליטים נהגו לסלק דרשנים שהטיפו נגדם . הרב הראשי , יהודה אונטרמן נושא דברים בבית הכנסת , 1948
|
|