|
|
עמוד:100
בנצרות איש הכנסייה המוסמך לשפוט את המאמינים הוא הבישוף . בית הדין הכנסייתי שבראשותו , עוסק בענייני אמונה ומוסר . לאכיפת מערכת האמונות חשיבות גדולה , משום שהנצרות תולה את האפשרות לזכות בחיי גן העדן בעיקר בקבלת מרכיבי הצהרת האמונה ( ראו פרק שלישי - "הספרות הסמכותית והספרות המקובלת" עמי . ( 50 ואכן , בעבר הועמדו לדין נוצרים שהביעו בפומבי ספקות באשר לאמיתות מרכיבי האמונה . שיפוט בענייני מוסר כולל בעיקר את דיני האישות . לדין הכנסייה הועמדו בעבר נוצרים שעברו על איסורי העריות ( כלומר , קיימו יחסי מין עם קרובי משפחה שעמם אסרה הכנסייה קשר מיני ) וכאלה שנחשדו בניאוף . בתי דין כנסייתיים פעלו גם בארצות שהנוצרים היו בהן מיעוט . לדוגמה , באימפריה העת'מאנית , שבה היה האסלאם הדת השלטת , הותר למיעוט הנוצרי ( וכאמור , גם למיעוט היהודי ) לקיים בתי דין . אחד הנושאים המרכזיים שבהם עסקו בתי דין אלה היו דיני אישות - רישום נישואין וענייני אפוטרופסות על קטינים . מאז התנצרותה של האימפריה הרומית במאה הרביעית הייתה הנצרות הדת השלטת בכל מדינות אירופה . בתקופה זו חיזקו השלטונות את סמכות הכנסייה ועיגנו את החוק הכנסייתי בחוקי המדינה . השליטים ראו עצמם כמי שמאפשרים לנתיניהם לזכות בחיי נצח באמצעות כפיית הציות לחוקי הכנסייה . הקיסר קרל הגדול , ששלט על קיסרות גדולה במאה השמינית , אף ראה עצמו כמלך יאשיהו , שמלך ביהודה במאה השביעית לפני הספירה . את תמיכתו בחוקי הכנסייה השווה קרל הגדול , לתיקונים הדתיים שעשה המלך יאשיהו , עליו מסופר בספר מלכים ובספר דברי הימים - המלך יאשיהו חיסל את עבודת האלילים ועודד את העלייה לרגל לבית המקדש . במאה ה20- השתנה מעמד החוק הדתי במדינות רבות , שרוב אוכלוסייתן נוצרית . עם הפרדת הדת מן המדינה בוטל תוקפו של החוק הדתי , גם בענייני אישות . באסלאם על-פי ההלכה המוסלמית , הקמתו של בית משפט שךעי - בית דין השופט על-פי השריעה - היא חובה החלה על כל קהילה מוסלמית . במדינה שהשלטון בה הוא מוסלמי , על השלטון להקים בתי דין ולמנות שופטים . במדינה שחיים בה מוסלמים , אך השלטון בה אינו מוסלמי , חובתה של הקהילה המוסלמית להקים לעצמה בתי דין ולמנות להם שופטים . במדינת ישראל מתמנים השופטים השרעיים על-ידי משרד הדתות . הקאצ ' ש"ח אמין אלהאבאש בבית הדין השרעי בטייבה , 1962
|
|