|
|
עמוד:95
קהילת המאמינים היא גוף מאורגן שיש לו הנהגה ומוסדות . מנהיגי הקהילה נתפסים כמתווכים בין המאמין מן השורה לבין האל . ההנהגה הדתית מנהלת את הפולחן ומופקרת על פרשנות החוק הדתי ועל קיום מערכת המשפט הפועלת על-פיו . היא שוקדת על חיזוק האמונה ועל קיום החובות הדתיות , ושואפת להשפיע על המדינה ועל שליטיה ולהשמיע את דעתה בבעיות המעסיקות את הציבור בכל מקום וזמן . לצד הדמיון בין תפקידיהם של נציגי ההנהגה הדתית בכל אחת מהדתות , ניתן להבחין בהבדלים ביניהם בכל הנוגע לסמכויותיה של ההנהגה הדתית ולמעמדה . בפרק זה נתמקד בסמכויותיהם של אנשי ההנהגה הדתית ובתפקידיהם , ונסתייע לשם כך בראיונות עם אנשי דת משלוש הדתות , המנהיגים קהילות במדינת ישראל : אמאם של מסגד , המשמש את הקהילה המוסלמית בכפר מג ' ד אלכרום ; כוהן דת של הקהילה הנוצרית-קתולית בכפר יפיע ; רב של בית-כנסת המשמש קהילה יהודית בבאר-שבע . מדינת ישראל מחויבת לספק לכל אזרחיה שירותי דת על-פי החוק , ולכן היא מעסיקה אנשי דת המשרתים את הציבור היהודי ואת הציבור המוסלמי . אנשי הדת הנוצרים אינם עובדי מדינה , והם פועלים מטעם הכנסיות שהם שייכים אליהן . לציבור היהודי מערכת מוסדות דתיים , ובראשם הרבנות הראשית . לרבנות הראשית כפופים רבני ערים ורבני שכונות , ואלה אחראים על שירותי הדת בכל יישוב . לציבור המוסלמי מערכת של שירותי דת משלו . המדינה מעסיקה מנהיגי תפילה וקוראים לתפילה המשמשים בחלק מן המסגדים . יש מנהיגי תפילה וקוראים לתפילה ששכרם משולם על-ידי עמותות ועל-ידי תורמים פרטיים . כאמור , לציבור הנוצרי מערכת שירותי דת המאורגנת וממומנת על ידי הכנסיות הנוצריות השונות . עם הקמת מדינת ישראל עוגנו דיני האישות הדתיים בחוקי המדינה , כפי שהיה נהוג בתקופת השלטון העת'מאני ובתקופת שלטון המנדט הבריטי . המדינה נתנה , אם כן , את הסמכות לעסוק בענייני אישות לבתי הדין הרבניים ( ביחס ליהודים , ( לבתי הדין של העדות הנוצריות ( ביחס לנוצרים ) ולבית הדין השרעי ( ביחס למוסלמים . ( פרק שישי : מנהיגים ונושאי תפקידים כמשך השנים חלו שערים בהיקף סמכותם של בתי הדין הדתיים כמדינת ישראל . תחומים שונים הועברו מסמכותם לסמכות בתי הדין של המדינה - לדוגמה , אימוץ ילדים , ירושה וקביעת דמי מזונות בהסדרי גירושין . גם הקמת בית דין אזרחי לענייני משפחה מצמצמת את סמכות בתי הדין הדתיים . המשפט האזרחי החל בהדרגה לחייב את המדינה להעניק לבני זוג שלא נישאו בכית הדין הדתי הטבות שתות , שהוקנו כעבר רק למי שנישאו על-פי חוקי הדת . סמכות בתי הדין הדתיים הולכת ומצטמצמת גם מכיוון שיותר ויותר זוגות , בעיקר במגזר היהודי , בוחרים שלא להינשא בבית הדין הרבני , אלא לערוך הסכם נישואין , או להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ למדינת ישראל .
|
|