|
|
עמוד:84
ה * ום ביהדות חמישה ימי צום פזורים לאורך השנה היהודית : מקורו של הראשון שבהם - יום הכיפורים - בתורה ; מקורם של ארבעת ימי הצום הנוספים בהלכות שקבעו חכמים לאחר חורבן בית ראשון . לגבי יום הכיפורים , החל בעשרה בחודש תשרי , צוו בני ישראל כך . "ועיניתם את נפשתיכם" ( ויקרא טז , לא . < חז '' ל פירשו את הציווי "לענות את הנפש" כאיסור על אכילה ושתייה רחצה נעילת מנעלי , , עור וקיום יחסי מין . יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש והיטהרות מחטאים . נאמרות בו תפילות רבות שתוכנן חרטה ובקשת מחילה . התפילה הייחודית ליום הכיפורים היא תפילת " נעילה" - כלומר , תפילה הנאמרת לפני נעילת השערים . אחד הפירושים המקובלים לשם התפילה הוא שעליה להישמע לפני נעילת שערי השמים , לפני חתימת גזר דינו של האדם . התפילה מסתיימת בתקיעת שופר . יום הכיפורים הוא המועד הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי - לכן , הוא הצום היחיד שיש לקיימו בתאריך שנקבע - י ' בתשרי - אף אם חל הצום בשבת ( לשאר הצומות נקבעים ימים חלופיים , אם מועדם חל בשבת . ( הצום מבטא את השאיפה להשתחרר מעיסוק בצרכי הגוף ולרכז את תשומת לבו של האדם במאמץ רוחני ומוסרי . אנשים שצום יום הכיפורים עלול לסכן את חייהם , רשאים להימנע ממנו . צום יום הכיפורים הוא הארוך ביותר - הוא אורך כ25- שעות , משקיעת השמש ב-ט ' בתשרי ועד שקיעתה ב-י' בחודש . בט י בתשרי , ערב יום הכיפורים , אוכלים בשעות אחר הצהרים "סעודה מפסקת , " שהיא ארוחה חגיגית , וב-י' בתשרי לאחר שקיעת השמש מסיימים את הצום . כאמור , בנוסף לצום יום הכיפורים , נקבעו צומות נוספים המבטאים אבל , לזכר אסונות שקרו לעם ישראל . צום תשעה באב , המציין את חורבן בית המקדש הראשון והשני גם יחד , הוא הקרוב ביותר בחומרתו ליום הכיפורים . צום גדליה , החל ב-ג' בתשרי , מציין את רצח גדליה בן אחיקם , יהודי שמונה למשול על יהודה מטעם השלטון הבבלי לאחר חורבן בית המקדש הראשון . גדליה נרצח על-ידי אחד מבני שושלת המלוכה היהודית , על רקע נאמנותו לשלטון הבבלי , ורציחתו הביאה להגלייתם של שארית היהודים שנותרו ביהודה . הצום נקבע על-ידי חז " ל כאבל על מעשה הרצח , שהביא אסון על חלק מן העם . בנצרות בימי שישי בשבוע מוטלת על הנוצרים חובת התנזרות מאכילת בשר זאת כזכר לצליבתו של , ; ישוע ביום זה . כן חייבים המאמינים הנוצרים להתנזר מאכילת בשר ב40- הימים שלפני חג הפסחא , שבו נצלב ישוע ; זאת , כזכר ליסוריו ומותו . בניגוד לאסלאם וליהדות , בנצרות לא נקבעו עבור קהל המאמינים צומות הכוללים הימנעות מוחלטת מאכילה ומשתייה לפרק זמן כלשהו . התקנונים של כמה ממסדרי הנזירים מטילים על אנשי הכנסייה ( ולא על כלל המאמינים ) חובות סיגוף וצומות בנוסף ל40- ימי ההימנעות מאכילת בשר . הצום של הנזירים נחשב לאחת מצורות הסיגוף - כלומר , אחת מהדרכים לשלילת הנאות גופניות לצורך התקרבות אל הרוחניות האלוהית . באסלאם הצום הראשון של המוסלמים נקבע לאחר ההג י רה - הגירתו של הנביא מחמד מן העיר מכה לעיר אלמךינה , שאחריה ציווה הנביא על נאמניו לצום במשך יום אחד . היום הזה נקרא עאשור אא , ' משום שהוא חל ביום העשירי בחודש מחרם - החודש הראשון בשנה המוסלמית . צום זה הקביל לצום יום הכיפורים אצל היהודים , שחיו בעיר אלמדינה ~ : t . t אחר-כך הפך צום העאשוראא ' T לצום רשות .
|
|