|
|
עמוד:45
קטעים רבים מתוך כתבי הקודש כתובים בלשון קשה להבנה , ולפיכך מחייבים פרשנות . פרשנות כתבי הקודש בשלוש הדתות החלה במקביל לעריכתם ולהעלאתם על הכתב , ובכל דור הוסיפו תלמידי חכמים על פירושי קודמיהם . פרשני כתבי הקודש מסבירים את הכתוב בדרכים מגוונות . יש פרשנות המניחה שלכל אות ומילה המופיעות בכתבי הקודש יש משמעות . על פי גישה זו , אם הטקסט חסכני ואינו מפרט את כוונתו , על הפרשן לפרטו ; ואם הטקסט מרחיב בעניין מסוים ואף חוזר על עצמו , גם אז אין הדבר מקרי , ויש לעמוד על סיבת הפירוט או הכפילות . הפרשן עוסק , אפוא , במלאכה הדומה לבילוש . דוגמה לפרשנות מסוג זה לקוחה מן היהדות : רש " י , פרשן המקרא היהודי , התלבט מדוע יש כפילות בתיאור בריאת האור בספר בראשית . תיאור הבריאה , כמו רוב הטקסט המקראי , חסכני מאוד , וכל מרכיב שברא אלוהים בששת ימי בראשית מוזכר בו פעם אחת בלבד . בריאת האור , לעומת זאת , מוזכרת פעמיים . בספר בראשית פרק א , פסוקים ג-ה נאמה "ג ויאמר אלהים , יהי אור ויהי אור . ד וידא אלהים את ; האור , כי טוב ; ניבדל אלהים , בין האור ובין החשך . ה ויקרא אלהים לאור יום , ולחשך .- : - 1 קרא ' t לילה ,- t : t ויהי ? :- ערב ? . ?* v ויהי ? :- בקר , יום אחד . " ואחר-כך , בפסוקים יד-יח נאמר : "יד ויאמר אלהים , יהי מארת : ברקיע - : * - השמים ? -t - להבדיל ? ; - ; בי 1 ? היזם ובין I ?? הלילה , - t : 1 והיו t : לאתת : ולמועדים , ?* --. ; ולימים : -ד ושנים . ? r : טו והיו rnwnb r : ברקיע השמים , להאיר על האךץ ; ויהי כן . טז ויעש אלהים , את שני המארח הגדלים : את המאור הגדל , לממשלת היום , ואת המאור הקטן לממשלת הלילה , ואת הכוכבים . יז ויתן אתם אלהים , ברקיע השמים , להאיר , על הארץ . יח ולמשל , ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך ; וידא אלהים , כי טוב . " רש '' י , שהתחבט בשאלת התיאור הכפול של בריאת האור , מצא בפירושו לפסוקים אלה הסבר לכפילות וץ "ויהי מאורות - מיום ראשון נבראו וברביעי ציווה עליהם להיתלות ברקיע . " הנוצרים נתקלו בקשיים ייחודיים בפרשם את כתבי הקודש . הברית הישנה נקראה על-ידי רוב הנוצרים בדורות הראשונים בתרגומיה ליוונית וללטינית , ולעתים שונתה משמעות המילים בעת שתורגמו מעברית לשפות אלה . המלומד הירונימוס , שעסק בפירוש הברית הישנה ובתרגומה מעברית ללטינית , השקיע מאמץ רב בלימוד השפה העברית , כי האמין שפרשנות נכונה של הטקסט הקדוש תלויה בהבנת השפה שהטקסט נכתב בה . הירונימוס השווה את תרגומי הברית הישנה ליוונית וללטינית עם המקור העברי ותיקן מילים ופסוקים שנראו לו שגויים . לדוגמה , בתרגום לטיני קודם של ספר בראשית מצא הירונימוס את הפסוק "והנחש היה חכם מכל חיית הארץ . " ב . תרומת הספרות המקובלת לפרשנות כתבי הקודש
|
|