|
|
עמוד:41
הספרות הסמכותית עוסקת , כאמור , בפירוש החוקים המופיעים בכתבי הקודש , בפירושם ובמיונם ; זאת , כדי למנוע חוסר בהירות וטעויות של המאמינים בכל הנוגע לקיום המצוות , בתת-פרק זה בחרנו להביא דוגמאות מן הספרות הסמכותית של שלוש הדתות לפירוש ופירוט של מצוות מכמה תחומים : כללי אכילה ושתייה , כללי טהרה , איסורים הקשורים ליום הקדוש בשבוע ודיני אישות - כלומר , חוקי נישואין וגירושין . הספרות הסמכותית כמע ? כת החוק הדתי כיהדות ביהדות קיימים כללים רבים ומפורטים הנוגעים לאכילה . לדוגמה , בתורה נאסר לבשל גדי בחלב אמו . בתקופת בית שני קבעו חז"ל שבמונח "גדי" התכוונה התורה לכל בהמה וחיה , ובמונח "חלב אמו" - לכל סוג של חלב מבהמה או חיה כשרה . במשנה נאסר לבשל בחלב גם בשר עוף . בתלמוד נאסר לאכול באותה ארוחה מוצרי בשר וחלב , אף אם לא בושלו יחד , וכן נקבעו הפרשי שעות בין אכילת בשר לאכילת חלב ומוצריו . מאפיין חשוב נוסף של אורח החיים הדתי היהודי הוא שמירת השבת . המקרא אומר בספר שמות בפרקכ : ז זכור את יום השבת לקדשו . ח ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתןל . ט ויום , השביעי שבת לה' אלהיןל : לא תעשה כל מלאכה אתה ו-בננך ובתך עבדך ואמתןל ובהמתן ,: וגךך אשר בשעךין . ; בספר שמות , בפרקים לד ולה מפורטים שלושה סוגי מלאכות האסורים בשבת : ג לא תבערו אש , בכל משבתיכם , ביום , השבת ( פרק לה . ( כא ... ברוריש ובקציר , תשבת" ( פרק לד . < חז"ל ראו שהתורה קובעת שכל המלאכות אסורות , אך היא מונה במפורש רק שלוש מלאכות אסורות . מסקנתם הייתה , שעליהם לחפש מהן שאר המלאכות האסורות . בעבודת ה '' בילוש " שעשו חז '' ל בתורה הם ניסו למצוא אילו פעולות שבני האדם עושים ניתן להגדיר כמלאכות . בספר שמות נמצאות ההוראות שניתנו להקמת המשכן , הכוללות 39 סוגי מלאכות , שעל בוני המשכן לעשותן בימי החול בלבד . על-סמך זה קבעו חז " ל , שהמלאכות הנדרשות לשם הקמת המשכן ואסורות בשבת הן המלאכות שייאסרו בשבת לכל מטרה . לפיכך , קבעו במסכת שבת שבסדר מועד במשנה : "אבות מלאכות ( כלומר סוגי מלאכות בסיסיים ) ארבעים חסר אחת : החורש , והזורע , והקוצר ... והלש , והאופה ... הגוזז את הצמר ... הכותב שתי אותות ... המכבה , והמבעיר , והמכה בפטיש . " ... ( שבת , ז , ב ) בתלמוד הורחבו איסורי המלאכה בשבת , ומלאכות הנובעות מאלה שהוזכרו נאסרו אף הן - קטיפת פרחים , למשל , הוגדרה כנובעת מפעולת הקציר , ולכן נאסרה אף היא . החכמים רצו להבדיל ככל האפשר את השבת מימות החול , ולכן אסרו גם על עשיית פעולות שאינן קשורות כלל למלאכות , לדוגמה : "לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה" ( מסכת ביצה , דף לו , ב משנה . ( איסורים אלה נובעים מעקרון ה"סייג לתורה " - סייג פירושו גדר , ומשמעות המונח היא האיסור לעשות מעשים העלולים להוביל את האדם לעבירה על מצווה - בין אם בכוונה ובין אם בטעות . האיסור לטפס על עצים ולרכוב על גב בהמה נובע מהחשש שמא יתלוש אדם ענף מן העץ , דבר האסור על פי ל"ט ( 39 ) אבות מלאכה , כי תלישת ענף דומה לקצירת תבואה . חז"ל , שהיו מודעים להרחבה העצומה שהרחיבו באיסורי השבת , אמרו במסכת חגיגה במשנה שהאיסורים הם "כהררים תלויים בשערה , מקרא מועט והלכות מרובות . " ( חגיגה , א , ח < א . הספרות הסמכותית במערכת החוק הדתי
|
|