|
עמוד:21
על-פי המסורת המוסלמית , ביקר הנביא בירושלים באותו לילה ועמד בראש תפילה שהשתתפו בה הנביאים . אחר-כך עלה לשמיים ושם נצטווה על ידי האל להורות למוסלמים להתפלל בכל יום חמש פעמים . בשובו למכה תיאר הנביא את מסעו ואף ענה על שאלות בני עירו על מראה העיר ירושלים ; זאת , כדי לשכנעם בכוחותיו של האל , שלאמונה בו הטיף . למרות כל זאת , לא הצליח הנביא לעשות נפשות לבשורתו בקרב אנשי מכה . לכן , החליט מחמד לעזוב את העיר ולעבור לית'ךב , עיר השוכנת מצפון למכה . החלטתו באה בעקבות הסכם שחתם עם נציגי יתיךב , לפיו הם יגנו עליו ויתמכו בו . מחמד היגר לית'ךב ( היג ' רה שניה ) ועם הגיעו שינו תומכיו את שם העיר ל"מדינת אלנבי ' או "אלמדינה אלמנורה " - כלומר העיר המוארת או -: t , t -. : t t , , --1 בקיצור "אלמדינה . " צעדו הראשון של מחמד במדינה היה ניסוח "עהד אלאמה" - חוזה האומה , שבו נקבע כי כל תושבי העיר , שנטשו את עבודת האלילים , ייחשבו לבני אומה אחת . בינתיים , פרץ מאבק אלים בין מחמד וחסידיו לבין אנשי מכה . בין הצדדים התחוללו כמה קרבות , שבחלקם ניצח צבא מחמד ובחלקם הפסיד . בשנת 630 נכנס מחמד בראש צבאו לעיר מכה והשתלט עליה בלא קרב . אז ניפץ הנביא את כל פסלי האלילים שהיו בתוך הכעבה , והיא הייתה למקדש מונותיאיסטי . מתקופה זו ואילך הפכה הכעבה במכה למוקד של עבודת האלוהים המוסלמית . בקראן נאמר , כי הכעבה היא המקדש הראשון בעולם שנבנה לעבודת אלוהים , ובספרות המוסלמית של ימי הביניים נוצרה אודותיה מסורת שעסקה בתהפוכות הרבות שעברה , ממקדש מונותיאיסטי למקדש אלילי . בניית הכעבה יוחסה למלאכים , שהקדישו אותה כמקום פולחן לאדם וחווה וצאצאיהם , לאחר גירושם מגן העדן . אדם וחווה עבדו בה את אלוהים , אך לאחר מותם הפכו אותה צאצאיהם למקדש אלילי . על חטא זה העניש אותם אלוהים והביא עליהם את המבול . אחרי המבול הפך נוח את הכעבה שוב למקדש מונותיאיסטי , אך צאצאיו עשו אותה שוב למקום פולחן אלילי . הקראן מספר , שאברהם וישמעאל בנו סילקו ממנה את הפסלים ושיפצו אותה , אך לאחר מכן שוב הוצבו בה פסלי אלים , עד לטיהורה על-ידי הנביא והפיכתה למקדש מוסלמי עד היום . בשנת 632 נפטר מחמד בעיר מדינה . ארבעה ממקורביו מילאו בזה אחר זה את מקומו כמנהיגי אומת המוסלמים ( אך , כאמור , לא כנביאים , משום שעידן הנבואה הסתיים עם מות מחמד . ( אנשים אלו קיבלו את התואר רו'ליפה - כלומר , ממלא מקום . ירושת מקומו של מחמד כמנהיג אומת המוסלמים יצרה מחלוקת ופילגה את המוסלמים לשני זרמים עיקריים - סנים ושיעים . השיעים ראו במקורבי הנביא , שמונו לח'ליפים , יורשים בלתי לגיטימיים וטענו , כי מחמד מינה יורש עוד בימי חייו - עלי בן אבו טאלב , בן דודו , שהיה נשוי לבתו פאטמה . במשך כל זמן כהונתם של שלושת הח'ליפים הראשונים הביעו תומכי עלי את התנגדותם לשלטונם וכונו "שיעת עלי" - כלומר , סיעת תומכי עלי . עלי בן אבו טאלב מונה לבסוף לח'ליפה הרביעי , אך בציבור המוסלמי קמו מתנגדים לשלטונו . משפחת אמיה , שהייתה משפחה מכובדת משבטו של הנביא , שאפה לשלוט בציבור המוסלמי ובארצות שנכבשו לאחר מות הנביא , ונאבקה ביורשיו של עלי . בשנת 680 נערך בכרבלאא ' ( בעיראק של ימינו ) קרב בין תומכי חסין , בנו של עלי ונכדו של הנביא , לבין צבא משפחת אמיה . חסין
|
|