|
|
עמוד:17
סמלית , שכן כך עתיד היה המשיח להיכנס לירושלים , על-פי האמונה שרווחה בקרב חוגים שונים בעם היהודי באותה תקופה . על-פי אמונה זו , המשיח היה אמור לשחרר את עם ישראל משלטונה השנוא של האימפריה האלילית הרומית , לצד קריאות ההערצה זכה ישוע גם לקריאות בוז מצד יהודים רבים . הוא השמיע נבואת זעם קשה , שבה חזה את חורבן ירושלים ובית המקדש , בשל חטאי ההנהגה היהודית . ישוע סעד עם תלמידיו סמוך לחג הפסח , וחזה במהלך הארוחה את סופו הקרב ואת היותה של ארוחה זו סעודתו האחרונה . הוא בירך על הלחם והושיט ממנו לתלמידיו באמרי : "זה גופי הניתן בעדכם , זאת עשו לזכרוני ; " אחר כך בירך על היין ואמר "הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם" * ( הבשורה על פי לוקאס כב , . ( 20-19 כתבי הקודש הנוצריים מספרים , כי ההנהגה היהודית לחצה על הנציב הרומי של ירושלים להאשים את ישוע בניסיון למרד , משום שחששה מפניו . נציג השלטון הרומי שפט את ישוע , מצא אותו אשם וגזר עליו מוות בצליבה . חיילים רומיים הובילו אותו ברחובות ירושלים למקום הצליבה , ולאורך הדרך לעגו לו ושמו על ראשו כתר קוצים , שנועד להשפילו . דרך זו , שהובילה את ישוע אל גבעת הגולגולתא , נקראה אחר כך "דרך הייסורים" ( בלטינית - "ויה דלורוזה . ( " חסידיו , וביניהם מרים המגדלית , ליוו אותו בדרכו . הוא נצלב לצד שני פושעים , שגם עליהם נגזר מוות . מילותיו האחרונות היו ציטוט מספר תהלים : "אלי , אלי , למה עזבתני * " ? ( הבשורה על פי מתי כז , ( 46 מתוך : ספו י הברית החדשה . תרגום חדש . © . 1979 כל הזכויות שמורות לחברות המאוחדות לכתבי הקודש . באדיבות החברה לכתבי הקודש בישראל , ת . ד , 44 ירושלים . 91000 " צליבתו של ש , " \ מזאצ'יו , איטליה , 1425 בערך
|
|