|
|
עמוד:10
גיר , דולומיט , בזלת - תרם את תרומתו לגיוון המורפולוגי הרב של הרי הגליל העליון . בהרי הגליל העליון שלוש יחידות נוף ראשיות : שלוחות הר בעלות שיאים תואמים בגליל המערבי , הגוש המורם של הגליל המרכזי - גוש מירון , או הורסט מירון - והרי הגליל המזרחי . הגליל המערבי והמרכזי הם יחידות נוף הומוגניות מבחינה מורפולוגית - נופית , ואילו הגליל המזרחי מורכב מיחידות - משנה רבות השונות זו מזו במבנה , בצורה ובמסלע : רכס כנען וביריה , רמת עלמה ורמת דלתון , אגן נחל דישון , יחידת העמקים הקרסטיים של בקעת קדש ובקעת יחמור , ורכס הרי רמים . ראוי לציין את הקשר בין הטקטוניקה למערכת הדרכים בגליל : בקעות הרוחב , כגון בקעת בית כרם בגליל העליון , היו כבר בימי קדם פרוזדורי מעבר טבעיים ממישור החוף אל עמק חולה והגולן . הגליל העליון המערבי . תמונתו הנופית הכללית של הגליל המערבי היא של רמה , הנטויה בשיפוע מתון ורצוף מערבה - אל מישור החוף . נטייה זו היא פרי הרמת השוליים המזרחיים של הגליל המערבי מעל בקע פקיעין , והטיית כל האזור למערב . השתפלות השטח מרום של 600 - 700 מ'לערך במזרח , ועד לגובה מישור החוף במערב , היא מתונה ורציפה ; למעשה אין " נפילה"טופוגרפית מההר אל מישור חוף הגליל , אלא ירידה טופוגרפית מתונה של השטח עד מישור החוף . בכך שונה נוף הגליל המערבי מנוף הרי ירושלים , הצונחים במדרגת כפיפה חריפה אל השפלה . בגליל המערבי אין בעצם מדרגת נחל דישון
|
|