|
|
עמוד:10b
י הקדמה כללית הפנימי ובהשפעתו לדורות - מן השירה העברית שנוצרה בספרד . בעברית מקראית בעיקרה , לשון לא מדוברת ולא נהוגה ב"חיי יום יום", היא הגיעה להישגים מופלגים בתוכן ובצורה שלא נפלו במאומה מפסגות הישגיה של " שירת העולם " ( הערבית ) . " יוצריה הגדולים , אדירי רוח ואנשי מעשה כלם", אנשים כשמואל הנגיד , שלמה אבן גבירול , משה אבן עזרה , לוי אבן אלתבאן , יהודה הלוי , אברהם אבן עזרא , יהודה אלחריזי ודומיהם , יכולים להיחשב - במרחבם התרבותי בזמנם ובמקומם - בין גדולי משוררי העולם . יצירתם הגדולה היפרחה את התרבות העברית במשך מאות בשנים בכל רחבי התפוצה היהודית והשפעתה על שירים ומשוררים שונים מן העת האחרונה אף היא אינה מוטלת עוד בספק . ספר זה והספרים האחרים בסדרת " שירת תור הזהב בספרד " הם מענה לקריאתו הנלהבת של ביאליק ( במבוא לשירי אבן גבירול ) " לעקור את השירה הספרדית מרשות היחיד של המחקר המדעי ולהכניסה לרשות הרבים של ספרות הדור", להשיבה לזרם החי והמתפתח של הספרות העברית החדשה . הרקע להתפתחות השירה בספרד ראשיתה של השירה העברית בספרד חלה בסמוך לאמצע המאה העשירית , בקורדובה , בחצרו של המדינאי האמיד חסדאי אבן שפרוט , שכיהן כשר במלכות החיליף האומי'י עבד אל - רחמאן השלישי . חלפו אז למעלה ממאתיים שנה מן הכיבוש הערבי של חצי האי האיברי שהכובשים כינוהו אל - אנדלוס . מצבם של היהודים , שסבלו מידם הקשה של המושלים הוויזיגותים הקתולים ונרדפו על ידי מוסדות הכנסייה , השתפר מאוד בשלטון החדש של המוסלמים . לאט ובהתמדה גדל מספרם . עד מהרה השתלבו במערכות חייה של המדינה והחברה וכל דרכי הפרנסה נפתחו לפניהם . אף שנטו להתרכז בשכונותיהם המיוחדות בערים השונות , הם לא ביקשו להסתגר כשוכנים לבדד ושמרו על מגע פתוח עם האוכלוסייה המגוונת . הם רכשו את השפה הערבית ולמדו להכיר את התרבות הערבית העשירה . בדרכים שונות שילבו את תרבות עמם
|
|