|
|
עמוד:12b
ביצירת שירת - חול גדולה שבמשך מאות שנים עסקה בעולמו של הפרט , רגשותיו , הגיגיו , יחסיו עם זולתו , שמחותיו ועצבוניו . בהתנתקותה המוחלטת מן המערכת המסורתית של התפילה , בפתיחותה לשפע של תכנים שעד ימיה לא זכו לביטוי פיוטי , בחשיבות המכרעת שייחסה לעיצוב האמנותי ולערכיו האסתטיים , ובלכתה ביודעין ומתוך בחירה בעקבות " שירת - העולם " הערבית , היתה השירה הזאת בעלת אופי תרבותי מהפכני במובהק , אולי הבולט בכל תולדות הספרות העברית . במאה העשירית , כאשר עשתה שירת החול העברית את צעדיה הראשונים , כבר הגיעה השירה הערבית לשיאי הישגיה . כבר היתה מושרשת בה , להלכה ולמעשה , החלוקה לסוגות שהתגבשו סביב נושאים מסויימים , כשכל סוגה מאופיינת במערכת סגורה ונוקשה למדי של כללים , במוטיבים קבועים שצפויים בה , בדרכי ביטוי מקובלות ואפילו בניבים לשוניים מסויימים שאימצה לעצמה . בצד הצורות הקלאסיות של השירים שווי - החרוז התרבו בה גם הצורות הסטרופיות של " שירי - האיזור". 1 להלכה ולמעשה כבר שלטה בשירה הערבית ההשקפה הרואליסטית שהבדילה בין התוכן כגופו של השיר לבין עיצובו בלשון כלבושו המקושט . כבר רווחה התפישה שהבדילה בין " עניין " הדיבור השירי לבין " תמלילו". עם התפתחות סגנון השירה " החדש והמפליא " - סגנון הבדיע - הגיעה לשיאה גם הנטייה לאסתטיקה אורנמנטאלית והקשב , הן של יוצרי השירה והן של קהל היעד שלה , היה נתון בעיקר לקישוטיה . בכל אלה - בתכניה , בדרכי הבעתה ובחוקי הפואטיקה שלה - הולכת שירת החול העברית בספרד בעקבות השירה הערבית . כבר במחצית הראשונה של המאה האחת - עשרה , שניים שלשה דורות לאחר התחלותיה המהוססות , היא הגיעה להישגים שמכל בחינה חשובה לא נפלו מהישגיהם של גדולי המשוררים הערבים . שירת החול - הלשון , הסוגות והנושאים משוררי ספרד ופייטניה דחו את לשונם הקשה והסתומה של הפייטנים הקדומים וההולכים בעקבותיהם . הם אימצו את לשון המקרא בטהרתה , כנתינתה במקור
|
|