|
עמוד:13b
" שירי שבח " לנותני חסותם , ברוממם בלשק גוזמאות קיצונית את מידותיהם הנעלות - חכמתם , כושר מנהיגותם ובעיקר את נדיבותם . באקינותש על המתים ביכו את גודל האסק , זעקו מהשכול והיתמות , התלוננו על אור יום שחשך , על הגורל האכזר הבוחר בטובים כמטרה למהלומותיו ועל המוות המכלה את מבחר האנשים . אבל לא רק את שבחי פטרוניהם שרו משוררי ספרד . באשירי התפארות", כמבקשים להתנשא על כל בני דורם , שיבחו את עצמם , בעיקר את כישרונם כמשוררים ואת שליטתם בכל מסתרי שהחכמה * . את יריביהם , מתנגדיהם ובעיקר את מבקריהם גינו בישירי נאצה " תוקפניים שלא מאסו בחרפות ובדברי לעג ארסיים . על מצוקותיהם בחולי , בבדידות , בתחושת נבגדות ביחסיהם החברתיים כתבו " שירי תלונה". בישירי חשק " כתבו על מנעמי האהבה ובעיקר על ייסוריה , על עצמת תשוקתו המעונה של החושק ואכזריות סרבנותה של הדמות הנחשקת , של הצבי - העלם היפה , או הצבייה - העלמה היפיפיה . רוח תאבת תענוגות מאפיינת את ישירי היין " הצבעוניים , את תיאור המשקה המשמח לבב אנוש ואת תיאור המשתאות בגנים הפורחים , שכמו נענים בחדווה לצוו " אכול הטתה * גם אם מנמקים אותו בקול רפה ב"כי מחר נמותי . לעומתם שירי הגות קודרים , בעיקר מסוג " שירי הפרישות * , שללו את העולם הזה שלילה מוחלטת , ביקשו לנדותו ולהתנתק ממנו , כפו על האדם את זיכרון מותו , מילאו את החלל בקולם של הקברים ומתיהם , ובקירבה רבה לשירה דתית הטיפו לפנייה לאלהים ולעולם הבא . לפי ההשקפה שרווחה בתקופה הנדונה , המשורר לא היה אמור לבטא את רגשותיו אהאמיתיים * ולחשוף את סתרי ליבו ומעמקיו . היה עליו לעצב את נושאו בנאמנות לדרכי סוגתו , לעטרו ברשת צפופה של אקישוטים " בסגנון ה * בדיע", לארגן לשלימות הרמונית את כל חלקיו המשניים , לעשותו מרשלם בברק לשונו , מדוייק במשקלו ובחריזתו , ולהעניק לו איכויות אסתטיות מעולות . לרשות המשורר עמד מאגר של * חומרים קונבנציונאליים " - מוטיבים תורות לשוניות שאיפיינו כל אחת מסוגות - השיר המקובלות . כך , למשל , צוירה הנדיבות בדימויים של מים , את ידי הנדיב דימו לעננים , את תרומותיו לגשם נדבות , לנהר גועש בגליו , לים רחב ידיים ; היק האדום בכוסות הזכוכית השקופות היה אש בתו קרח או אבן האודם היקרה בבדולח ; פני הדמות החשוקה בעטרת השיער השחור זרחו כירח או כשמש בשחור הלילה , עיניה ירו חצים ממיתים , שפתיה אדמו מדם קרבנותיה , ועוד כיו"ב . מבחנו של המשורר היה בליטוש הניב השגור , בניסוח חדשני
|
|