|
|
עמוד:11b
אסטרונומיה , רפואה , בלשנות , מתמטיקה וכדומה , בנוסף על היצירה הדתית - לאומית שאף היא פילסה לעצמה דרכים חדשות ומקוריות . וכמו ב * תרבות העולם * הערבית , תפשה השירה מקום מרכזי מאוד גם בתרבות המתחדשת של יהודי ספרד . השילוב ההרמוני בין התרבות היהודית והתרבות הערבית קשור מבחינה חברתית בהתפתחות מעמד תקיף ורב השפעה של יהודים ספרדים אמידים . היו ביניהם מקורבים לשלטונות , פקידים או " שרים * , נושאי תארים ממלכתיים רשמיים , סוחרים גדולים ובעלי נכסים רבים . כידוע , מן החורבן הקדום ועד לתקופת ספרד הנהיגו את קהילות היהודים השונות - מכוח סמכותם הרוחנית ומכוח ההסכמה הציבורית - " תלמידי החכמים * , גדולי התורה הנערצים בכל דור ודור . בספרד , בפעם הראשונה והיחידה בימי הביניים , עברה הנהגת הקהילות לידי אצולת העשירים . דרכי חייהם , שדמו מאוד לארחות חייה של האצולה המוסלמית השלטת , נעשו דגם - חיקוי לרבים . על פיהם נקבעו ערכי המוסר והחברה ובחסותם התפתחו המרכזים התרבותיים הגדולים של היהודים . בדומה לשועי הערבים קיימו גם * שרף היהודים * חצרות " מפוארות . השרים משכו אליהם חבורות של משכילים , יוצרים ומשוררים , השפיעו עליהם רוב טובה ותמכו בהם ביד נדיבה . שירת החול - בעקבות השירה הערבית עד לפריחתה בספרד היתה השירה העברית כמעט כולה שירת - קוז - / ש . יוצריה , הפייטנים , היו מעק שליחי ציבור , דוברי העם , קולה של עדת המתפללים ; לא על עצמם שרו ולא את עולמם הפרטי ביטאו . אחד מחידושיה החשובים של ספרד היה ביצירת שירת - חול גדולה שבמשך מאות שנים עסקה בעולמו של הפרט , רגשותיו , הגיגיו , יחסיו עם זולתו , שמחותיו ועצבוניו . בהתנתקותה המוחלטת מן המערכת המסורתית של התפילה , בפתיחותה לשפע של תכנים שעד ימיה לא זכו לביטוי פיוטי , בחשיבות המכרעת שייחסה לעיצוב האמנותי ולערכיו האסתטיים , ובלכתה ביודעין ומתוך בחירה בעקבות " שירת - העולם " הערבית , היתה השירה הזאת בעלת אופי תרבותי מהפכני במובהק , אולי הבולט בכל תולדות הספרות העברית . במאה העשירית , כאשר עשתה שירת החוי העברית את צעדיה הראשונים , כבר הגיעה השירה הערבית לשיאי הישגיה . כבר היתה מושרשת בה , להלכה ולמעשה , החלוקה לסוגות
|
|