לשונות היהודים החדשות במזרח הערבי והמוסלמי

עמוד:313

אך להג שונה מן הערבית שמוסלמים דיברו שם . אבל יש מקומות שהיהודים דיברו בלשון אחת , והלא יהודים דיברו בלשון אחרת . למשל , בעיר זאכו שבכורדיסטאן העיראקית דיברו היהודים ארמית יהודית חדשה , מה שנתכנה "לשון התרגום" או בקיצור "תרגום , " ודובריה נקראו "יהודי התרגום . " הרוב המכריע של האוכלוסייה הלא יהודית דיבר כורדית , ובדורות האחרונים היתה שם גם אוכלוסייה גדולה דוברת ערבית . לשונות היהודים העיקריות במזרח בארצות ערב ובארצות האיסלאם האחרות מוכרות ארבע לשונות עיקריות של יהודים , או ליתר דיוק , ארבע קבוצות עיקריות של לשונות יהודים = ) לש"י . ( ערבית יהודית = ) ע"י ) חדשה , ששימשה בארצות ערב . זו הקיפה מרחב גיאוגרפי עצום . היא מתחלקת לשלוש חטיבות : מזרחית , מגרבית ותימנית . הע"י החדשה לשלוש חטיבותיה מתפצלת ללהגים רבים : הע"י המזרחית היא הלשון בעיראק , בסוריה , בלבנון , בארץ–ישראל ובמצרים . הע"י המגרבית היא לשונם של יהודי ארבע הארצות בצפון אפריקה : מרוקו , אלג'יריה , תוניסיה ולוב . הע"י התימנית היא הערבית שהיתה בפי היהודים בתימן הצפונית והדרומית ובחצרמוות . גם בתוך החטיבות עצמן , ואפילו בארץ אחת , היו הבדלים רבים בין הלהגים . למשל , לא הרי הלהג היהודי של בגדאד כהרי זה של יהודי עאנה בעיראק , ואין צריך לומר כי לא הרי שני להגים אלו כהרי הלהג של יהודי חלב שבסוריה , ואף להג זה נבדל מלהגם של יהודי דמשק . כך הוא כמובן גם במגרב ; שונה הוא ניבם של יהודי ג'רבה בתוניסיה מדיבורם של יהודי העיר תוניס , ולא הרי שני להגים אלו כלהגם של יהודי הערים ספאקס וגאבס , ואף לא הרי כל הלהגים האלה כלשונם של יהודי מרא H ש או של יהודי מ H נאס שבמרוקו . ההבדלים בין להגיה של ארץ אחת נוגעים על פי רוב לפרטים ( מעטים או רבים ) מתחומים לשוניים שונים , כגון הגיית העיצור הערבי קאף ( מקבילו של הקו"ף בעברית . ( בפי יהודי העיר מ H נאס היה נהגה כאל"ף , לעומת זאת הגייתו המקורית נשמרה בפי רוב היהודים בעיר מרא H ש p ) אס c י קא יהדרו בלקאלה = האנשים המדברים [ במבטא מדויק של העיצור הנחצי קאף ] שבמילה קאלה = ] אמת המידה , [ כלומר , האנשים שביטאו נכונה את הקאף . ( לעומתם יהודי תאפילאלת שבדרום–מזרח מרוקו הגו אותו כמו העיצור k אף ( מקבילו של העיצור כ"ף בעברית . ( כמובן , מוצאים הבדלים בין הלהגים הללו גם באוצר המילים ; למשל , כדי להביע את הפועל N אה אמרו במרא H ש שאף , במ H נאס נדר , ובתאפילאלת רא . למעשה , להגי המזרח של הע"י החדשה מכאן , לעומת להגי המגרב שלה מכאן , מייצגים לשונות נפרדות , שכן דוברי הע"י במזרח ודובריה במגרב לא הבינו אלו את אלו . כך הוא באשר לייחס בין הערבית התימנית לעומת הערבית המגרבית . גם ההבדלים בין להגי תימן לערבית המזרחית הם גדולים למדי . ארמית יהודית חדשה . זו היתה מדוברת במרחבי כורדיסטאן , בעיראק , בפרס , בסוריה ובתורכיה . גם היא היתה מפוצלת להגים להגים , שנבדלו זה מזה במעט או בהרבה . הלהגים של הארמית היהודית החדשה בפרס שונים בתכלית מאלו הבאים מצפון עיראק . למשל , להגי הערים זאכו ודהו H שבכורדיסטאן העיראקית נבדלו זה מזה במעט , אבל להגים אלו ולהגים יהודיים שכנים נבדלו בהרבה קווים מלהגי היהודים בכורדיסטאן הפרסית ובאזרבייג'אן . לדוגמה , בלהגי עיראק הבית נקרא ביתא ( betha ) בלהגי דהו H ועמדייה , ובלהג של זאכו הוא נקרא ביסא , ( besa ) אבל בכמה מלהגי פרס ואזרבייג'אן הוא נקרא בילא ;( bela ) במקומות אלו התי"ו הפכה למ"ד באופן שיטתי . ועוד דוגמה : בלהג היהודי של זאכו שבעיראק משמשת הצורה קימלי <) קים לי , ( לעומת הלהג היהודי של PQ נד בפרס ; שם משמשת הצורה קימנא <) קים אנא ) כדי להביע את "קמתי" ( פועל בזמן עבר . ( פרסית יהודית . ידיעותינו בתחום זה קלושות בגלל מיעוט החומר העומד לרשותנו . אביא כאן מעט מדברים שלמדתי משני מלומדים : ( א ) פרופ' שאול שקד , גדול חוקרי הפרסית בישראל ומן הגדולים בחקר התחום בעולם , קובע כי גם בקהילות יהודיות בפרס ובארצות השכנות שלה , כגון אפגניסטאן , היו מקומות שנתקיימו בהם להגים יהודיים , שנבדלו מן הפרסית שבפי המוסלמים . כך היה למשל בעיר יאזד בפרס ; בעיר זו היו שלושה להגים שונים זה מזה . היהודים דיברו בדיאלקט אחד של הפרסית , המוסלמים דיברו בלהג אחר , והיה שם להג שלישי , הניב הזאראטוסטרי , שגם דוברי הפרסית המוסלמית לא הבינוהו . היו מקומות רבים שלשון היהודים לא נבדלה מלשונם של לא יהודים אלא בסימנים מועטים . למשל , בעיר טהראן , הפרסית שהיהודים דיברו בה לא נבדלה אלא במעט מזו של המוסלמים . הלא יהודים זיהו את היהודים על פי אקצנט שונה , אך בעיקרו של דבר , בני שני העמים דיברו לשון אחת . גם קיומו של אוצר מילים עברי ייחד את הלהג היהודי , והבדילו מלשון האוכלוסייה הלא יהודית . ( ב ) ומפי פרופ' עזרא ציון מלמד המנוח למדתי על קיומה של ספרות עממית שכתבו יהודים בפרסית באותיות עבריות . בחלקה הגדול היתה זאת ספרות מתורגמת מעברית . פרופ' ע"צ מלמד ז"ל , שהיה בן למשפחה שעלתה מפרס , עסק בטקסטים כאלה . לדעתו הם כתובים בפרסית יהודית , שכן היה בהם רכיב עברי ניכר . ספרדית יהודית . זו מכונה גם ג'ודזמו , ספניולית ולאדינו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא