התפתחות הלאדינו ומעמדה בתהליך המודרניזציה והחילון

עמוד:310

הלשונית–תרבותית בתפוצות השונות של דוברי השפה . לצד מרכיבים משותפים שחצו את הגבולות המדיניים , כמו העיתונות ורשת החינוך של האליאנס , ניכרו היבטים ייחודיים לכל מדינה ומדינה . התוצאה היתה , בין היתר , הפרשי זמן ניכרים בהבשלתם של אותם תהליכים במדינות שונות . למן ראשית המאה ה20– גברה ההגירה של יהודים מן האימפריה העותמאנית לארצות הברית , אמריקה הלטינית , צרפת וארץ–ישראל . המהגרים יסדו קהילות חדשות ומוסדות לעזרה הדדית , לתרבות ולפעילות חברתית . גם כאן שימשה הלאדינו לשון התקשורת הפנימית של הקהילה עד לדחיקתה , בתוך דור או שניים , בידי לשון המדינה . אחד הביטויים המובהקים להשכלה ומודרניזציה בקרב היהודים הספרדיים הוא עיתונות הלאדינו . גם את לידתה יש לראות על רקע ההתפתחויות הכלליות . העיתונות בתורכיה עשתה את צעדיה הראשונים כעשרים שנה לפני הופעתה הראשונה של העיתונות היהודית שם . ערש העיתונות התורכית היה באיזמיר , ששם הופיע העיתון הראשון ב . 1825– אותה העיר שימשה גם ערש העיתונות בלאדינו . העיתון הראשון בלאדינו , שערי מזרח , בעריכתו של רפאל עוזיאל , הופיע באיזמיר בשנים 1846-1845 ( קדם לו ניסיון של אותו עורך להוציא ב1842– עיתון ששמו לה בואינה איספיראנסה , אך הופעתו נפסקה אחרי גיליונות ספורים . ( הוא פתח 150 שנות עיתונות בלאדינו , שבמהלכן הופיעו למעלה מ300– כתבי עת בתפוצות שונות של דוברי השפה . אחדים מהם היו קצרי ימים , ואילו אחרים התמידו להופיע עשרות בשנים . העיתונות היתה , מצד אחד , ראי לחברה ולהתפתחויות בתוכה , ומצד אחר , גורם מחנך , משכיל , מדרבן ומעצב של השפה והתרבות . היא פתחה פתח ללידתן או להתחדשותן של סוגות ספרותיות מגוונות : נובלות ורומנים , דרמה , שירה מודרנית , הומור וסטירה . העיתונות שימשה בין היתר במה להתגוששות חברתית–פוליטית . עם הופעתה של הציונות המדינית היא נעשתה לנושא חם ומרכזי בעיתונות הלאדינו . הופיעו כתבי עת בעלי עמדה ציונית וביטאונים של התנועה הציונית , כמו השופר בבולגריה , אחד העיתונים הציוניים הראשונים באירופה , שהתמיד להופיע מראשית המאה ועד ראשית מלחמת העולם השנייה . מן הצד האחר הופיעו מתנגדים חריפים לציונות , כמו איל טיימפו , שהופיע בקושטא בעריכת דוד פרסקו . העיתונות הביאה עמה את הנובלות והרומנים המתורגמים והמקוריים . מאות מהם נדפסו במרכזי הדפוס של הלאדינו . בצד הרומן היתה פריחה גם לתיאטרון . ידוע על יותר ממאתיים מחזות בלאדינו , שהועלו בתפוצות הספרדים למן הרבע האחרון של המאה ה . 18– יש לציין כי האינפורמציה על כך מגיעה אלינו בראש ובראשונה מתוך דיווחי העיתונות . מרבית המחזות בלאדינו טרם נחשפו ונדפסו . דוגמה למחזאי רב כישרון היא יוסף אברהם פאפו , מרוסצ'וק שבבולגריה . הוא תרגם ללאדינו ארבעה מחזות צרפתיים , ובהם עתליה לראסין , וחיבר ארבעה מחזות מקוריים בלאדינו . אם לשפוט על פי מחזהו כרם נבות המצוי בידינו , מדובר במחזאי קלאסיציסט בעל כישרון , הכותב בסגנון ראסין . העיתונות היתה גם כור העיצוב של הלאדינו החדשה , " לינגואה פ'ראנקיאדה" ( הלשון המתמערבת . ( עיתונאים , מחברי רומנים , מורים ומשכילים נרתמו למשימה הזאת של עשיית לשון העם , הלאדינו , לכלי ל L דמה ולהשכלת ההמונים . בניגוד למקובל על רבים , המפגש של השכבה המשכילה עם הלשון הצרפתית , בעקבות פרישת רשת החינוך של האליאנס , לא היתה בעוכרי הלאדינו , אלא שירתה היטב את התפתחות הלשון בכיוונים של הרחבה לקסיקלית , הגמשת התחביר ופיתוח סגנונות כתיבה . מגמת ההתמערבות מצאה ביטויה בדילול הרכיב התורכי , וכמוהו גם הרכיב העברי , בשפה . עד מהרה הפכה הלינגואה פ'ראנקיאדה ללשון עשירה וגמישה , המשמשת היטב לא רק את הפובליציסטיקה העיתונאית , אלא גם את הפרוזה האמנותית , השירה והדרמה . הלשון העממית , לעומתה , מצאה ביטויה בעיתונות ההומור . כאמור , אפשר להצביע על ש . נ ת בקצב המודרניזציה , ההתמערבות והתפתחות ההשכלה בתפוצות הספרדים . ניתן להשוות כאן את קהילות בולגריה וסאלוניקי . בולגריה השתחררה מעול השלטון העותמאני ב , 1878– והחל בה תהליך מהיר של מודרניזציה והיפתחות אל תרבות המערב . היהודים היו חלק בלתי נפרד מהתפתחות זו . בהשפעת רשת החינוך של האליאנס , שנדחקה אחר כך בידי מערכת חינוך עצמית , נעשתה הצרפתית בקרב המשכילים ללשון התיווך אל תרבות המערב . ואולם הלאדינו נותרה השפה השלטת ברחוב היהודי ובתרבות היהודית . רק לאחר כארבעים שנה דחקה הבולגרית את הלאדינו בקרב הדור החדש . עדות להתפתחות הזאת במעמדה של הלאדינו הוא הרכב העיתונות ששימשה את יהודי בולגריה . בשנים 1900-1893 הופיעו בבולגריה 16 כתבי עת יהודיים , 11 מהם בלאדינו . בתקופה הבאה , , 1911-1901 עלה מספר כתבי העת ל , 44– מהם 35 בלאדינו , שניים בלאדינו–עברית ואחד בלאדינו–בולגרית . זאת לעומת חמישה עיתונים בלבד בבולגרית ואחד בעברית . המצב הזה התהפך כתום מלחמת העולם הראשונה . בין 1919 ל1923– הופיעו בבולגריה 26 כתבי עת יהודיים , 19 מהם בבולגרית , ורק חמישה בלאדינו . על דפי עיתוני הלאדינו בבולגריה בתקופת השיא שלה בראשית המאה ה20– התנהל מאבק חריף ובוטה בין החוגים השמרניים ( ה"נוטבלים , ( " שהסתופפו סביב הרב הראשי ד"ר מרדכי אהרנפרייז , לבין החוגים הציוניים והסוציאליסטיים

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר