רקונסטרוקציה – התנועה ליהדות מתחדשת

עמוד:228

רקונסטרוקציה – התנועה ליהדות מתחדשת יהוידע עמיר התנועה ליהדות מתחדשת היא הזרם הדתי הרביעי בגודלו ביהדות צפון אמריקה . זהו הזרם הצעיר ביותר , והיחיד , שמקורותיו אינם נעוצים ביהדות האירופית בת המאה ה19– ושכל קיומו כיום הוא בצפון אמריקה . היהדות המתחדשת היא גם הזרם הזוכה לקצב גידול וצמיחה הגדול ביותר ביהדות צפון אמריקה , ובנושאים מסוימים הוא גם בעל דינמיות ופוריות רבות מאוד . שלא כזרמים האחרים , שיסודם בהתפתחות מורכבת שההגות הפילוסופית והתיאולוגית היא רק אחד מהיבטיה הרבים , בערש הקמתה של התנועה ליהדות מתחדשת ומוסדותיה עומדת במישרין אישיותו של פילוסוף ותיאולוג : הרב פרופסור מרדכי מנחם קפלן . קפלן עיצב תנועה זו בראשיתה יחד עם תלמידו , פרופסור אירה אייזנשטיין , בצלמה של משנה הגותית מפורטת ומוגדרת עד מאוד . הבנת דרכה של תנועה זו בעבר ובהווה כרוכה אפוא במישרין בעמידה על עיקרי משנתו של מייסדה ומעצב דרכה בתקופת הראשית שלה . קפלן היה נצר למשפחה אורתודוקסית של מתנגדים ממזרח אירופה , ובן הדור השני לגל ההגירה הגדול של יהדות זו לארצות הברית . הוא זכה לחינוך תורני וחילוני ומצא את דרכו עד מהרה אל בית המדרש הקונסרבטיבי לרבנים . לאחר תקופה קצרה , שבה שימש בקהילה אורתודוקסית , התמנה קפלן , בשנת , 1909 למרצה בבית המדרש הקונסרבטיבי לרבנים ושם עשה במשך 60 שנה , רובן כראש בית הספר לחינוך של מוסד זה . את השקפותיו בדבר הצורך ברה–קונסטרוקציה של היהדות ובחידוש ערכיה פיתח בעודו משרת את העילית הרבנית והחינוכית של היהדות הקונסרבטיבית , כשתקוותו היתה שרעיונות אלה יפרו את זרמי היהדות השונים וישמשו נקודת מפגש למאמיניהם . רק בהדרגה נתן קפלן יד להקמתו של זרם נפרד , רביעי , ביהדות צפון אמריקה . שני עקרונות יסוד מנחים את משנתו רבת האנפין של קפלן . הראשון הוא גישתו התפקודית , הפרגמטית , לשאלת מעמדה של הדת בכלל ושל היהדות בפרט . בבסיס השקפה זו עומדת ההנחה שהיהדות היא תרבות לאומית כוללת שפיתח העם היהודי לדורותיו , היא ביטאה את דרכו וקיימה אותו כעם . קפלן מציין עובדה זו על–ידי השימוש במונח ציוויליזציה , המדגיש בעיניו את השילוב בין יסודות חומריים , אתניים , תרבותיים ודתיים . קפלן , המושפע עמוקות ממורו ורבו אחד העם , רואה ביצירת רוח זו של עם ישראל – ממש כמו ביצירות הרוח המעצבות את התרבויות הלאומיות של כל עם ועם – את תמצית הווייתו של העם . הדת היא אחד מגילוייה המרכזיים של תרבות זו אולם היא אינה ממצה אותה . אדרבא , הדת – חינוכיות שונות , של מבוגרים ושל צעירים . פרויקט מוצלח הרבה יותר , שזכה לפופולריות ברחבי התנועה הקונסרבטיבית , היה פרסומו , בשנת , 2001 של עץ חיים , חומש המיועד לשימוש בבתי כנסת . הוא כתוב עברית , יש בו תרגום לאנגלית , והוא מכיל הפטרות , ביאורים נרחבים ואנתולוגיה עשירה של מפות ושל מסות על תקופת המקרא . הוא אומץ בידי רוב בתי הכנסת הקונסרבטיביים ברחבי ארצות הברית . ולבסוף , עדיין קיימת סוגיית המחלוקת המונחת לפתחה של התנועה הקונסרבטיבית וכבר הוכיחה שיש בה יסוד מפלג , כפי שהיה לסוגיית הפמיניזם בדור הקודם , הלוא היא שאלת מעמד ההומוסקסואלים והלסביות בקהילה היהודית . הרפורמים והרקונסטרוקציוניסטים מקבלים אוכלוסייה זו לבתי הספר לרבנות ולחזנות שלהם , והם מכירים בצורה כלשהי של טקס מחויבות הדומה ל"נישואים" בין שני גברים או שתי נשים . לא בלתי צפוי היה שהקהילה האורתודוקסית , המתבססת על האמור בספר ויקרא יח , כב " ) ואת זכר לא תשכב משכבי אישה , תועבה היא , ( " תשלול צעד כלשהו בכיוון הזה . בתנועה הקונסרבטיבית עלה לדיון לפני יותר מעשור טווח רחב של סוגיות הקשורות במעמדה של אוכלוסייה זו , בעיקר בישיבותיה של הוועדה להלכה ולתקינה , ושוב לא היה בלתי צפוי שהוועדה תמצא עצמה מפולגת עמוק בשאלה זו . אחרי ויכוחים רבים הושגה פשרה רופפת , שלפיה לא יתקבלו הומוסקסואלים ולסביות לשלושה בתי הספר לרבנות ולבית הספר לחזנות של הסמינר ולא יתקיימו טקסי מחויבות חדמיניים . אבל כל אחת מן הקהילות רשאית לקבוע לעצמה מדיניות משלה בלי לחשוש מפעילות עונשית של התנועה הקונסרבטיבית . העניין עלה שוב על סדר היום של הוועדה . גם הזרוע הרבנית וגם הנהגת הסמינר נחושות במחויבותן להמשך המדיניות הנוכחית . מכל מקום , יש רבנים קונסרבטיביים המנהלים טקסי מחויבות חד–מיניים בתנאים מיוחדים . ברור , מכל מקום , ששוב עומדת התנועה הקונסרבטיבית לפני המתח המוכר בין מסורתיותה הבסיסית בענייני הנוהג הדתי לבין רגישותה הזהירה לשינויים התרבותיים המתחוללים גם בקהילה היהודית וגם בעולם בכללו . תוצאתו של הוויכוח הזה תקבע בלא ספק את גורלה של התנועה הקונסרבטיבית במאה ה . 21–

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא