|
|
עמוד:217
בה זרמים פרוטסטנטיים רבים ושונים . מעצם מהותה היו הנטייה למרוד בסמכות והפנייה אל ה > דמה אופייניות מאוד לתרבות האמריקנית . זו היתה תרבות אינדיווידואליסטית ביותר שהוקירה חידושים . וכך , הסביבה הפוליטית והדתית בארצות הברית וכן התרבות החילונית שלה התאימו באורח יוצא מהכלל לתנועה שהיתה שותפה לערכים אלה וביקשה לבטאם במסגרת היהדות . ה "Reformed Society of Israelites "– נוסדה ב1825– בצ'רלסטון , דרום קרוליינה , עיר שבאותם ימים היתה בה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בארצות הברית , קהילה של 600 נפש . חברה זו , שהיתה הביטוי הראשון של תנועת הרפורמה בארצות הברית , שיקפה בבירור את הסביבה האמריקנית . חבריה פרשו מבית הכנסת הספרדי שפעל במקום וביקשו להם צורת פולחן שתהיה כבולה פחות אל המסורת ותתאים יותר לאינדיווידואליזם האמריקני . מתוך סירוב לכוף את ראשם בפני סמכותה של המסורת , כתבו מנהיגי החברה סידור תפילות שהיה שונה באורח חד מן הליטורגיה המקורית . החברה החזיקה מעמד תקופה קצרה בלבד . השתרשותה הקבועה של תנועת הרפורמה בארצות הברית התחוללה עם הגירתם של יהודים גרמניים בעלי חינוך חילוני , לאחר אמצע המאה ה . 19– אלה הצטרפו לאחרים , שבאו קודם לכן מסביבות יהודיות מסורתיות בעיירות , אך שכבר החלו להתאים את מנהגיהם הדתיים לנורמות האמריקניות . בין המהגרים החדשים היו רבנים שהיו מעורבים במידה רבה או פחותה בתנועת הרפורמה בגרמניה לפני בואם לארצות הברית . שתי הדמויות הבולטות מקרב הרבנים הללו היו יצחק מאיר וייז ודוד איינהורן . הראשון , שהיה בעל השכלה פורמלית מוגבלת אך אנרגיה אדירה , הזדהה כל כולו עם אופייה השואף ל > דמה של החברה האמריקנית והדגיש את קווי הדמיון בין היהדות כפי שנתפסה בעיניו ובין ערכי היסוד של החוקה האמריקנית . בדומה לגייגר , ראה וייז באחדות ערך נעלה והיה מוכן להתפשר כדי להשיג את מטרתו : יהדות אמריקנית מאוחדת , לא אורתודוקסית , שיהיה לה מנהג משלה לתפילות בבית הכנסת , מנהג שיהיה נשים וגברים יושבים אלה לצד אלה בתפילת יום כיפור בבית כנסת רפורמי בניו-יורק , ברישום משנת 1871
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|