תגובות ההלכה לתהליכי המודרניזציה והחילון

עמוד:186

הוא יום השבת : הרוב המכריע של חכמי ההלכה פסקו כי החשמל עונה לקריטריון ההלכתי של 'אש' ולפיכך אין להפעיל בשבת כלים המבוססים על חשמל . אכן , מכיוון שסתירה זאת היא טכנית במהותה , נמצאו לחלק ניכר מן החיכוכים בתחום הזה פתרונות ברובד הטכני , שאחד הידועים בהם הוא 'שעון השבת , ' המכוון לפני השבת והמפעיל כלים חשמליים ביתיים בשבת ללא התערבות אנושית ביום המקודש עצמו . כיוצא בכך נמצאו פתרונות טכניים להפעלת שירותים חיוניים – כגון בתי חולים – בימי שבת וחג . האיסור של הבערת אש בשבת חל בבירור על הפעלתם של כלי תחבורה המשתמשים במנוע של בעירה פנימית . התנועה הקונסרבטיבית רואה בעצמה מחויבת למסורת ההלכתית , אך עם הזמן התגלעה מחלוקת עקרונית בינה לבין האורתודוקסיה בעניין השימוש ברכב ממונע ביום השבת . כדי שיתאפשר ליהודים המתפרשים על פני הפרברים רחבי הידיים של צפון אמריקה להגיע לתפילות בבית הכנסת , פסקה התנועה הקונסרבטיבית בשנת 1950 ( אם כי לא על דעת כל רבניה ) כי יש היתר מיוחד לשימוש במכוניות להגעה לבית כנסת בשבת – אף כי השימוש בהן למטרות אחרות ביום הזה אסור בהחלט . יהודים אורתודוקסיים בחו " ל חייבים אפוא לבחור לעצמם מקום מגורים שהוא במרחק הליכה מבית הכנסת – דבר שתורם אגב אורחה ליצירת תא קהילתי מלוכד יחסית החי בסמיכות גיאוגרפית קרובה – בעוד קהילות קונסרבטיביות ( ואין צריך לומר , רפורמיות ) משרתות יהודים החיים במרחק גדול יותר מבית הכנסת . התנועה ליהדות מסורתית בישראל ( המקבילה הישראלית של התנועה הקונסרבטיבית ) פסקה בשנת 1991 שהתנאים המיוחדים שבגינם נוצר ההיתר בארצות הברית אינם רלוונטיים בישראל ולפיכך הנסיעה בשבת אסורה . ואולם לא נכון לציין את הטכנולוגיה רק כעורמת קשיים ליהודים החיים על פי ההלכה . המצאות טכנולוגיות מודרניות גם אפשרו לחכמי ההלכה להתגבר על בעיות שבתקופה הקדםמודרנית נחשבו לקשות ביותר . בעבר היה קשה ביותר , למשל , להסדיר גט לבני זוג החיים בארצות רחוקות זו מזו , ואילו בימינו נוצר ( לאחר לבטים ) קונסנזוס הלכתי המאפשר לשלוח גט מכל מקום בעולם לכל מקום אחר , באמצעות שירותי הדואר . ואם בימי הביניים עברו שנים עד שקהילות בצפון אפריקה זכו לקבל תשובה לשאלות הלכתיות שהפנו לגאוני בבל , משיבים בימינו רבנים בירושלים או בניו יורק תשובות מיידיות לשאלות הלכתיות מכל רחבי העולם בפקס או בטלפון , כשם שהרבנים האלה מאתרים ביתר קלות את המקורות ההלכתיים הרלוונטיים לשאלות שעל הפרק , מתוך ניצול מאגרי מידע ממוחשבים . ואם נעבור מן הטכנולוגיה לרובד התיאורטי של תחומי המדע , הרי חכמי ההלכה היהודית לא שללו שלילה עקרונית את מדעי הטבע ומדעי החיים המודרניים , אלא רק כאשר העלו אלה תיאוריות מקיפות שנראו כסותרות יסודות תיאולוגיים מרכזיים של היהדות ( כגון התפיסות על קדמות היקום שרווחו במאה ה19– ותפיסות דרוויניסטיות על התפתחות המינים באמצעות תהליך של ברירה טבעית חסרת–אל . ( כמדומה שאתגר קשה יותר לתפיסות היהודיות המסורתיות מצוי דווקא בתחום מדעי הרוח והחברה . הכול יודעים על העימות בין התפיסה המסורתית על אודות מקורם האלוהי האחדותי של חמשת חומשי התורה לבין התיאוריות המקובלות במחקר המקרא המדעי . ואולם דומה שאתגרים לא פחותים לתפיסות מסורתיות טמונים בגישות על טבע האדם הרווחות בתיאוריות פסיכולוגיות מודרניות , או בתיאוריות פמיניסטיות המבקרות את דמות האל הגברית הנשקפת מן הספרות היהודית הקאנונית לדורותיה . אלא שמרבית חכמי ההלכה אינם מודעים דיים לאתגרים האלה , ולכן ההשלכות המעשיות האפשריות שלהם על עולם ההלכה עדיין עמומות . סיכום המודרניזציה והחילון חוללו תמורות ניכרות בכל תחומי הידע והחיים , ועקב כך ניצבו בפני חכמי ההלכה אתגרים מורכבים ורבי עניין . האתגרים האלה לא נותרו בלא תגובה . אכן , דרכי ההיענות שלהם היו מגוונות , מהן שמרניות–מסתגרות ומהן פתוחות לתמורה . הגיוון הזה ניכר גם בתוך הזרמים השונים וגם ביניהם , וההקשר הגיאוגרפי והכרונולוגי שבו חיו ופעלו חכמי ההלכה השונים תורמים אף הם את תרומתם לש 3 נ 2 ת הפנימית . הקצב הקדחתני של השינויים במציאות האנושית עצמה במאתיים השנים האחרונות הוא כה תזזיתי , עד כי התמורות בהלכה נדמות כאטיות . כמדומה , עם זאת , שממבט מחקרי אפשר לקבוע , שקצב התמורות וההתפתחויות בהלכה היהודית במאתיים השנים האחרונות הוא מהיר לאין שיעור ביחס לימי הביניים . על כל פנים ודאי הדבר , שהמילה האחרונה עדיין לא נאמרה , וצפויות התפתחויות וחידושים מגוונים בהלכה , גם בעתיד .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא