האורתודוקסיה נוכח תהליכי המודרניזציה והחילון

עמוד:173

מילדותם ( במסגרת ה " חדר " ותלמוד התורה ) וכלה בישיבות ובכוללים ( מוסד לאברכים לאחר נישואיהם , ( לומדים אך ורק " לימודי קודש " ואינם נחשפים כמעט להשכלה כללית , לפחות עד לסוף שנות העשרים של חייהם . אכן , הנסיבות הכלכליות הקשות של החברה היהודית במזרח–אירופה הן שמנעו את התפתחותה של " חברת לומדים " על בסיס תלמידי הישיבות הגדולות . ואולם התפיסה של לימוד תורה כאידיאל בלבדי של יהדות אורתודוקסית במלואה , הוטמעה בתלמידי הישיבות ונישאה עמם לארץ–ישראל ולארצות–הברית . שם , בשינוי הנסיבות הכלכליות , עם הרווחה הכלכלית של העולם המערבי מצד אחד , זיכרון השואה , השמדתה של היהדות המסורתית במזרח–אירופה והקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית המחויבת לתרבות היהודית , מן הצד האחר , הונח הבסיס לתגובה העיקרית של האורתודוקסיה החרדית למודרנה ולחילון : הקמתה של " חברת לומדים , " שכמעט כל בניה למדו בישיבות ובכוללים . התפתחותה של "חברת הלומדים" היא ביטוי מובהק ליחס המורכב שבין האורתודוקסיה , בעיקר החרדית , למודרנה ולחילון . מימוש האידיאל של התמסרות מוחלטת כמעט ללימוד התורה כביטוי של תרבות הנגד החרדית למודרנה ולחילון , יכול היה להתממש , עד כמה שייראה הדבר פרדוקסלי , רק על רקע תרבות מערבית מפותחת ועשירה ועל רקע של קהילה יהודית עשירה ( כמו זו שבארצות–הברית ) ומדינה יהודית שיכולה ומוכנה לממן את מימושו של אידיאל זה . על רקע התפתחות זו יש לראות גם את התגובה האחרת למודרנה ולחילון שנראתה תחילה כפתרון יעיל יותר להתמודד עם אתגר החילון והמודרנה : ההסתגרות בקהילות חרדיות נפרדות . רעיון הקהילה החרדית הנפרדת התממש מלכתחילה בהונגריה ובגרמניה במחצית השנייה של המאה ה , 19– ובמידה מסוימת גם בארץ–ישראל לאחר הכיבוש הבריטי . ואולם הנסיבות ההיסטוריות הביאו כמעט להיעלמותו של הפתרון הזה . ההתערערות של מעמד היהודים באירופה במחצית הראשונה של המאה ה20– והשואה שבאה בעקבותיה , הדגישו בצורה בוטה את הערבות היהודית ההדדית . הקמתה של מדינת ישראל הדגישה את תלותה המוחלטת כמעט של האורתודוקסיה החרדית במדינת ישראל ובמוסדותיה , תלות שקיבלה ביטוי מרתק כל כך ב"חברת הלומדים . " " חברת לומדים" קמה באורתודוקסיה כפתרון להתמודדות עם אתגרי החילון והמודרנה . מסייעת לה העובדה שרק מעטים בין החרדים מתגייסים לצה"ל והרוב המכריע של תלמידי הישיבות פטורים למעשה מגיוס

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא