אהרן שמואל ליברמן

עמוד:149

בלי לבטל את הקפיטליזם כשיטה באמצעות מהפכה עולמית . במחקרו מאחד ליאון לכלל תיאוריה כוללת ניתוחים חלקיים של 'שאלת היהודים' והאנטישמיות אשר רווחו בספרות המארקסיסטית , הסוציאליסטית והציונית , ומחקרים היסטוריים וסוציולוגיים הדנים בתולדות היהודים ובהיסטוריה כלכלית וחברתית . בצד העניין האידיאולוגי שעורר מחקרו של ליאון בקרב חוגים מארקסיסטיים ורדיקליים , על פי רוב בהקשר של הוויכוח עם הציונות , יש בחיבורו – חרף תנאי המחתרת שבהם נכתב – תרומה ממשית גם לדיון האקדמי בן זמננו . תרומה זו בולטת בשני נושאים : האחד הוא זיקת הגומלין שבין היהודים לקפיטליזם , סוגיה שבה אימץ ליאון את פרשנותו של מאקס ובר והרחיב אותה ; והאחר הוא הפיתוח התיאורטי וההיסטורי של ליאון למושג עם–מעמד , התורם לדיון בנושא של כלכלות מיעוטים בכלל , ולתיאוריה של 'המיעוטים המתווכים , ' התופסת מקום מרכזי בניתוח כלכלי–חברתי של חברות רב–אתניות , בפרט . אהרן שמואל ליברמן ג'ק ג'ייקובס אהרן שמואל ליברמן , ( 1880-1845 ) האיש שארגן את הקבוצה הסוציאליסטית היהודית הראשונה , נולד בחבל גרודנו של רוסיה . אביו , אליעזר דב , נמנה עם משכיליה של וילנה , היה מקורב למאפו ולאד"ם הכהן והוא עצמו חיבר ספרים אחדים בעברית . את בנו חינך ברוח ההשכלה העברית . אהרן הצעיר הכשיר את עצמו להוראה בבית המדרש הממשלתי לרבנים בווילנה , הורה שנתיים בעיירה סובאלקי ונרשם לאחר מכן למכון הטכנולוגי של סנט פטרבורג . את סיפור חייו הקצרים והסוערים של ליברמן ואת דרכו הרעיונית הייחודית ניתן להבין על רקע בית גידולו והזמן שבו גדל , שבהם עוצבה אישיותו : רוחות ההשכלה , שנשבו בעוצמה ברחוב היהודי של ליטא , שנפגשו בהתעוררות של זרמים מהפכניים שחתרו תחת יסודות המשטר הצאריסטי . ליברמן התחיל את דרכו הספרותית כמשכיל טיפוסי . את מאמרו הראשון פרסם בהכרמל , בשנת . 1867 בעת לימודיו בפטרבורג ( 1871-1870 ) ספג את הרוח המהפכנית שנשבה בקרב חבריו לספסל הלימודים . משנאלץ , מסיבות משפחתיות , לשוב לווילנה , נהיה פעיל בחוג המהפכני שניהל אהרן זונדלביץ' ( שלמד אף הוא בבית המדרש לרבנים והיה לימים פעיל חשוב בתנועה המהפכנית הנארודניקית . ( ביולי 1875 נמלט ליברמן לגרמניה , לאחר שהצליח לחמוק מחיפושים שערכה המשטרה בבתיהם של חברי החוג המהפכני . זמן קצר לאחר מכן עקר ליברמן לאנגליה , ושם התקבל לסגל העובדים של ופריוד , כתב עת סוציאליסטי רוסי שיצא לאור בלונדון . בד בבד המשיך בפעילותו הספרותית העברית . מלונדון שלח לכתב העת העברי השחר , שהופיע בווינה , סאטירה חריפה בכותרת "חזות הכול" הכתובה ברוח המשכילית האופיינית לתקופה . חיבוריו הסאטיריים זכו להערכה בחוגי הסופרים העבריים שהתלכדו סביב הביטאון . במאמרים נוספים שפרסם באותה תקופה ביטא את השאיפה למזג בין הלאומיות היהודית לבין הביקורת החברתית החריפה של המציאות הרוסית : "השאלה הלאומית לדעתנו חייבת ליברמן , שנחשב ל"אבי הסוציאליזם היהודי , " נמנה בצעירותו עם משכילי וילנה , חיבר ספרים אחדים בעברית , ואף שראה את עצמו אינטרנציונליסט , האמין שפועלים יהודים צריכים להתארגן בארגונים מיוחדים להם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא