|
|
עמוד:78
של מפלגות ואיגודים מקצועיים , עדיין לא נברא מעמד פועלים בארץ–ישראל . לאמיתו של דבר , לא היה בפלשתינה העותמאנית ( היא עצמה עדיין לא ישות מאוחדת ) שום קו אופי קפיטליסטי . אוכלוסייתה היתה מורכבת בעיקרה מפלאחים ערביים . העלייה היהודית הראשונה , שהגיעה אחרי 1881 ממזרח אירופה לארץישראל , כללה אידיאליסטים צעירים שניסו לבנות בה קהילות יהודיות המבוססות על " עבודה עצמית " יהודית , אך נכשלו . בעלייה השנייה ( 1914-1904 ) בלטו סוציאליסטים שהותירו מאחריהם קהילות יהודיות נתונות במערבולת מחמת הפוגרומים והמהפכה הרוסית של . 1905 התפיסות שהביאו שתי המפלגות מהגולה חייבו את העסקתם של החלוצים כפועלים שכירים . ואולם גם סיסמת " כיבוש העבודה" וגם סיסמת "מלחמת המעמדות" נכשלו במציאות הארצישראלית . הכישלון הזה , שאילץ אותן לבחון מחדש את גישותיהן , נבע בחלקו מן העובדה שמטרותיהן העמידו את החלוצים היהודיים הצעירים במצב של התנגשות ישירה עם עובדים חקלאיים ערביים בארץ–ישראל . מאחר שלא יכלו למצוא עבודה כפועלים במקום אחר , נאלצו העולים החדשים להתחרות עם עובדים ערביים על מקומות עבודה בחוות ובמטעים שבבעלות של יהודים או של ההסתדרות הציונית . אנשי תנועת העבודה נאבקו למען "עבודה עברית , " ולרוב נכשלו כי העובדים הערביים היו מוכנים להסתפק בשכר נמוך יותר וגם כי המעסיקים סלדו מהעסקת יהודים רדיקלים שדיברו על התארגנות באיגודים מקצועיים ועל תודעה מעמדית . עקב כך בא מה שאנשי תנועת העבודה מכנים " הייאוש הגדול" של שנת . 1909 אותה שנה עלה מספר החלוצים שעזבו את הארץ על מספרם של אלה שעלו אליה . החלוצים איבדו את האמונה בעתידם בארץ כפועלים שכירים . אבל אז חידשה תנועת העבודה הציונית את מצעה ואימצה את הרעיון – שהיה נארודניקי יותר משהיה מארקסיסטי – של יישובי עובדים קואופרטיביים . ארתור רופין , ראש המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית , תמך ברעיון והחל להקצות חלק מן המשאבים הכספיים של התנועה הציונית לסיוע במימושו . עולים , כך חשב , ייקלטו בארץ בהצלחה רבה יותר כחברים בקואופרטיבים מאשר כעובדים חקלאים שכירים . כך התפתחה שותפות מעשית בין אנשי תנועת העבודה לבין משתתפי הוועידה השלישית של "הפועל הצעיר" ביפו , . 1907 שלא כ"פועלי ציון" שתמכה ב"ביצור המעמד" של פרולטריון יהודי , צידדה מפלגת "הפועל הצעיר" ב"כיבוש העבודה" בידי פועלים חקלאים יהודיים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|